הדפס עמוד זה

נָשַׁק הָעֶרֶב מְזוּזָה אֲדֻמָּה

נָשַׁק הָעֶרֶב מְזוּזָה אֲדֻמָּה
נָשַׁק וְנִפְטַר.
נָשַׁק חֲלוֹמִי אֶת שִׂפְתֵי הַפִּתְרוֹן
וְנִפְתַּר.

דֹּבְרוֹת הַלַּיִל הִפְלִיגוּ הִפְלִיגוּ
וְנִסְתָּר כָּל חוֹף.
אֲמַרְתִּי עוֹד לַחְתֹּר וְלַחְתֹּר וְ_
סוֹף.

נָשְׁרוּ עִנְבָּלִים מִכִּפַּת הַלַּיִל
וְנָפְלוּ בְּלִי צְלִיל.
הָסֵר גַּם אַתָּה כִּפָּתְךָ הַמְצַלְצְלָה
מֻקְיוֹן אֱוִיל!

לֹא יִסְמֹר הֶחָזוֹן. לֹא יַצִּית גָּפְרִיתוֹ
בַּדָּם.
יִפְהַק פֶּה נָבוֹן פִּהוּקוֹ הַנּוֹאָל
סְתָם.