פֹּה הַתַּחֲנָה. וּפֹה אֶרְבַּץ לָנוּחַ.
מֵי־חֲרֹד יָזוּבוּ כְּמִשַּׁד חָלָב.
פֹּה יֵרֵד הַמַּיְמָה יוֹם־אֲדָר זָרוּחַ
וְיִרְחַץ רַגְלָיו.
רֶגַע יִדָּלֵחַ נַחַל הַגִּלְבֹּעַ.
רֶגַע יִקָּמֵט – וְהִנֵּה שָׁב וְזָךְ.
קַל עַתָּה לָלֶכֶת בֵּין שַׁדְמוֹת אֱלֹהַּ
וְלָנוּעַ כָּךְ.
רְחוּצוֹת יַיְשִׁירוּ מִצְּלוּלִית הַמַּיִם
חַמּוּקֵי רַגְלֶיךָ יוֹם־אֲדָר לָבָן!
זוּבוּ מֵי־גִּלְבֹּעַ כַּחֲלֵב שָׁדַיִם –
שׁוּב הִזְהִיב מִשְׁעוֹל זָרוּחַ וּמוּבָן.