הַנְחֵנִי אֱלֹהִים
וּתְנֵנִי לֶכֶת עוֹד כְּנוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ זֶרַע
עַל שְׂדוֹת הָאָבִיב הַחֲרוּשִׁים.
חֶרְמֵשְׁךָ נָטוּי כְּבָר לִקְרַאת יְבוּל הַקָּצִיר
וּמְלֹא עוֹלָמְךָ הַמַּמְגוּרָה.
אַךְ תְּנֵנִי לֶכֶת עוֹד
כִּי מְלֹא־חָפְנַיִם עוֹד בְּטַנְאִי
וּרְגָבִים רַבִּים יִפְעֲרוּ הַפֶּה.
יָהּ תְּנֵנִי לֶכֶת עוֹד!
הוֹ תְּנֵנִי לֶכֶת עוֹד
כְּנוֹשֵׂא שַׁי לִמְחוֹז יְעַדְתּוֹ בְּאַהֲבָה.
כִּי לָמָּה יִשְׁאֲלוּנִי:
"מַלֵּא מַלֵּא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע!"
וְאַתָּה שַׁעֲרֵי־טַל נָעָלְתָּ.
הֵן שְׂכָרִי מְעָט:
רַק דִּמְעַת־אָח
רַק בַּת־צְחוֹק יֶלֶד בָּא לִקְרָאתִי
רַק רִנַּת־יֵשַׁע אַחַת.
הַנְחֵנִי עוֹד וּתְנָה עַל כְּתֵפַי הַפִּקָּדוֹן:
אֲנִי אֲבִיאוֹ יָהּ
אֲנִי אֲבִיאוֹ אֶל הַנַּחֲלָה.
זוֹ כִּבְרַת־אַרְצִי קְטַנָּה הִיא –
בְּיָדְךָ תֹּאֲרוּ הַגְּבוּלוֹת!
וְהָרוּחַ הוֹמֶה בָּהּ
וְעוֹף הַשָּׂדֶה פֹּה יְחַבֵּל אֶת הַזְּרָעִים.
אֵיךְ אָבֹא דַל וָרֵיק בְּהַזְהִיב אָסִיף
לִפְנֵי אֲסָמְךָ הַפָּתוּחַ?
הָהּ תְּנֵנִי לֶכֶת עוֹד כְּנוֹשֵׂא־מֶשֶׁךְ־זֶרַע
עַל כִּבְרַת אַרְצִי הַמִּצְעָרָה
עַד יִגְמֹל אַחֲרוֹן־יוֹם וְנִצַּב לְפָנֶיךָ
כְּגִבְעוֹל דַּק
שֶׁהֵשַׁח רֹאשׁ מִתְּנוּבָה רַבָּה:
קָצְרֵנִי חֶרְמֵשׁ כִּי בָּא מוֹעֵד.
יָהּ תְּנֵנִי לֶכֶת עוֹד!