חיפוש

כתבי יד

אברהם שלונסקי יצא לאחר ההצגה הראשונה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא"- -. נשאל: ומה דעתך?
השיב: אין המטאטא אלא מעט התה שנשתייר מן הקומקום (הכוונה לתיאטרון הסטירי "הקומקום")

אנקדוטות נוספות...

חָצֵר בַּכְּרָךְ

א
חָצֵר – תֵּבָה. וְהַדְּפָנִים –
קִירוֹת קִירוֹת.
אֵי מֵחַלּוֹן נִרְאוּ פָּנִים
כֹּה מֻכָּרוֹת.

גֻּנְּבָה בַּת-קוֹל. הִרְתִּיעַ זִיז.
חָרַק סֻלָּם.
רוֹכֵל עַל סְחוֹרָתוֹ הִכְרִיז
וְנֶאֱלַם.

כַּנָּר נוֹדֵד נִכְנַס לֵאֶה
נִשְׁעַן אֶל קִיר
וּלְאֵין-שׁוֹמֵעַ-וְרוֹאֶה
הִדְמִיעַ שִׁיר.

וּכְעַל-פִּי צַו פִּתְאֹם פְּתָחִים
פָּתְחוּ לֹעָם
וַאֲנָשִׁים גָּחִים גָּחִים
מִמַּחֲבֹאָם.

לֹעוֹת מֶטְרוֹ פּוֹלְטִים בּוֹלְעִים
וְגַל מוּל גָּל
כְּאֶשֶׁד חַי מִתְגַּלְגְּלִים
עַבְדֵי עָמָל.

וְכָךְ יוֹם-יוֹם: גַּלְגַּל הוֹמֵם
לֹא יֵעָצֵר.
יוֹם-יוֹם אֶרְאֶה: אֵי-מִי זוֹמֵם
מִן הֶחָצֵר.

וְאִם לֹא תְּמוֹל וְלֹא הַיּוֹם
מָחָר וַדַּאי
הוּא יִתְגָּעֵשׁ וּבְקוֹל אָיֹם
יָרִיעַ: דַּי!

כְּבָר זוֹעֲקוֹת אַבְנֵי קִירוֹת
מִמַּכְאוֹבוֹ.
וְלִי בָּרוּר בְּכָל מְאֹד
כִּי הוּא יָבוֹא.

שׁוּב הִכַּרְתִּיךָ אַלְמוֹנִי
מִלָּמֶד-וָו.
כַּנָּר נוֹדֵד מוּל חַלּוֹנִי
בּוֹכֶה בִּיבָב.

ב
וְשׁוּב: תֵּבָה. וְשׁוּב: דְּפָנִים.
קִירוֹת קִירוֹת.
וְשׁוּב מִשְׁתַּרְבְּבִים פָּנִים:
לִרְאוֹת.

לִרְאוֹת אֵיךְ גֶּבֶר קְפוּא הַדְּיוֹקֶן
בְּעַד שְׁנֵי פֶנִיג אֲרוּרִים
בְּקוֹל נִחָר (מִיַּיִן אוֹ מִזֹּקֶן?)
מוֹכֵר תִּשְׁפֹּכֶת תַּמְרוּרִים.

וְאַחַר כָּךְ מִדֹּפֶן אֱלֵי דֹפֶן
תָּרוּץ יָדוֹ הָאֻמְלָלָה
שַׁלֶּכֶת נְדָבָה לִלְקֹט מְלוֹא הַחֹפֶן:
חוֹחֵי הַבּוּז לְשׁוֹשַׁנַּת חֶמְלָה.

עֵינֵי אָדָם מִכָּל חַלּוֹן גָּבֹהַּ:
לִרְאוֹת! לִרְאוֹת!
פִּתְאֹם הֵבַנְתִּי: הָאָדָם שָׁכַח לִשְׁמֹעַ
אֶת הַמַּרְאוֹת.