חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

פְּגִישָׁה

בְּבֵית-קָפֶה פְּחָדִים יִרְהוּ
פְּחָדִים יִתְהוּ וְלֹא יֻבָּעוּ.
הַיּוֹם יִקְרֶה פֹּה מַה-שֶּׁהוּא
וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מַה הוּא.

הַלַּיְלָה כְּחָתוּל כּוּשִׁי
מֵטִיל שְׁחוֹרוֹ עַל גַּבֵּי לֹבֶן.
וּמִתְיַפֵּחַ חֲרִישִׁי
נִגּוּן הָאֵבֶל לְבֶטְהוֹבֶן.

אֲבָל זוּגוֹת שׁוֹמְעִים בּוֹ גַ'ז
וּכְמִתְנַקְּמִים (בְּמִי?) יִרְקֹדוּ
וְהֶעָשָׁן מִפִּיהֶם גָּז
כִּפְתַלְתֻּלֵּי שִׂיחִים בְּהֹדּוּ.

הֵם מַקְטִירִים קָרְבַּן אָשָׁם.
הַכֹּל פּוֹזֵל פֹּה בִּפְתַלְתֹּלֶת.
וְלֹא בִּכְדִי מֵעַל רֹאשָׁם
תִּלּוּי נִבְרֶשֶׁת כְּגֻלְגֹּלֶת.

הִיא הַיְחִידָה בִּי צוֹפִיָּה
כְּאִלּוּ מַה-שֶּׁהוּא הֵבִינָה.
אַל נָא תִּתֵּן בִּי דֹפִי יָהּ
עַל כִּי לָגֶשֶׁת לֹא אָהִינָה.

הִנֵּה אָהִין הִנֵּה אֶרְהָב
הִנֵּה יָקוּם בִּי עֹז לָגֶשֶׁת
וְגַם אֲנִי בִּקְצֵה הַוָּו
אֶתְלֶה גֻלְגֹּלֶת כְּנִבְרֶשֶׁת.

אֲבוֹי כִּי לֹא יָבִין גַּם אִישׁ
גַּם אִישׁ אֶחָד לֹא יְפַעְנֵחַ
כִּי זֶה אֲנִי הַמַּחֲרִישׁ
חֵרְשׁוּת הַשִּׁיר הַמִּתְיַפֵּחַ.

כִּי אֵימָתִי הִשְׁאִיגָה אוֹן
כִּי חֶדְוָתִי הִפְרִיאָה שַׁיִת
כִּי פֹּה בִּזְבוּל הַשִּׁגָּעוֹן
אֲנִי בֶּן-נֶכֶר וּבֶן-בַּיִת.

הִנֵּה אַבִּיט אַבִּיט אַבִּיט:
אֶרְאֶה פָּנִים וְלֹא פָּנַי הֵם.
וְרַק מִשָּׁם מִקְּצֵה זָוִית
צוֹפֶה חָתוּל יְרֹק עֵינַיִם.

הֵן יְדַעְתִּיהוּ אֵי-אֲזַי:
הוּא בְּלֵילַי הִדְלִיק צְמַרְמֹרֶת.
הוּא גַּם עַכְשָׁו נִבָּט אֵלַי
מִבַּעַד לַעֲשַׁן הַקְּטֹרֶת.

הוּא גַּם עַכְשָׁו... הֲלֹא אַכִּיר:
זֶה הוּא מוֹזֵג לִי כּוֹס שֶׁל יָיִן.
הוּא
זְעָקָה שֶׁל אֶבֶן מִכָּל קִיר.
הוּא
כְּוִי הַדֶּמַע מִכָּל עַיִן.

וְהוּא צוֹפֶה בִּי וְגוֹזֵר
גּוֹזֵר לָגֶשֶׁת וְלִכְרֹעַ.
אֲנִי נִגָּשׁ...
בִּידֵי בּוֹדְלֵר
מִתְרוֹנְנִים פִּרְחֵי-הָרֹעַ.