חיפוש

כתבי יד

אַפסוּס

סוס עלוב וכחוש

חידודי לשון נוספים...

אֲרוֹנוֹת

א
וּבָאָרוֹן אֲרוֹן חֶדְרִי בֵין אַרְבָּעָה כְּתָלִים
סְגוּרִים עַל בְּרִיחַ צֶמֶד חֲלָלִים.

יוֹמָם הֵם מַחְרִישִׁים כְּעַיִן מְעֻצֶּמֶת.
אֲנִי פּוֹתֵחַ: לַהֲדָם.
שָׁלֹש שְׂמָלוֹת
וּמִכְנָסַיִם צֶמֶד
וְכוֹבַע כֹּה עָלוּב בְּאֵין לוֹ רֹאשֹ אָדָם.

אֲנִי שׁוֹאֵל: אַיֵּה הֵם? – וְהוֹזֶה.
אַךְ אוֹר הַיּוֹם פִּכֵּחַ וּפוֹתֵר:
אָרוֹן הוּא זֶה
וְלֹא יוֹתֵר.

וְשַׁעֲרַיִם לָאָרוֹן (תֵּבָה שְׁחוֹרָה).
שְׂמֹאל: דֶּלֶת. וְיָמִין: מַרְאָה.
לֵאמֹר:

הַשַּׁעַר הַשְּׂמָאלִי הוּא עַיִן מְעֻצֶּמֶת
הוּא פֶּה אָטוּם בִּכְדֵי לִשְׁמֹר
אֶת סוֹד הַצֶּמֶד
הַנֶּחְבָּא בַּאֲרוֹנִי.

וְהַיְמָנִי: אֲנִי!

אֲנִי – בְּכֵפֶל דְּמוּת:
תִּנוֹק וְסָב גַּם יַחַד.
מִגֹּב הַנֹּגַהּ וְהַפַּחַד
בַּת-קוֹל קוֹרֵאת אֵלַי לָמוּת.

מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל כְּרֵיחַ הַמּוֹרָא?
מֵאָן הוּא בָּא אֵלָי?
מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת-וּמַרְאָה.
מִסֵּתֶר חֲלָלַי!

אֲנִי פּוֹתֵחַ: לַהֲדָם!
לֹא חֲלָלִים וְלֹא אָדָם.

וְאוֹר הַיּוֹם פִּכֵּחַ וּפוֹתֵר:
אָרוֹן הוּא זֶה וְלֹא יוֹתֵר.

ב
אַךְ בַּלֵּילוֹת בְּהִשָּׁפֵךְ יְהֹוָה
בַּעֲרוּצֵי הָרְחוֹב כַּנַּחַל הַשָּׁחוֹר
לָשֵׂאת מֵימָיו הַקַּדְמוֹנִים מַכְאוֹבָה
וּבְאֵימָתוֹ לָשִׂים עָלַי מָצוֹר:
אֶת צֶמֶד חֲלָלַי בַּקֵּשׁ אֵצֵא הָרְחוֹבָה
צֶמֶד חֲלָלִים בָּעֵמֶק הֶעָכוֹר.

הָרְחוֹב הוֹמֶה הֶמְיַת עֲנָק אִלֵּם.
שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ אֶל שִׁמְמוֹת לֵילָי
לָצוּד עֲטַלֵּפִים וּלְהוֹבִילֵם
אֵלָי.

אֶפְגֹּשׁ תִּנוֹק: אַתָּה הוּא בְּנִי!
וְסָב אֶרְאֶה: אַתָּה הוּא הַשֵּׁנִי!
שְׁנֵיכֶם שְׁכַחְתֶּם צָחוֹק וּדְמֹעַ.
הֵן לֹא אוּכַל הֵן לֹא אוּכַל לִשְׁמֹעַ
אֶת דּוּמִיַּת לֹא-בֶּכִי-וְלֹא-צְחוֹק.
רַק אֵי-זֶה אֵלֶם מִשְׁתַּגֵּעַ מִבְּלִי חֹק
וְסַאַן-שָׁוְא הוֹרֵס אֵלַי סָבִיב
כְּאִלּוּ כָּל אֶחָד פֹּה בֶּן הוֹרֵג אָבִיו
אוֹ בְּחֻבּוֹ מַסְתִּיר סוֹד-גֶּזֶל מְשַׁוֵּעַ
עַל כֵּן יֵהוֹם וְיִתְעַוֵּעַ
וְיִתְחַמֵּק לְהִתְבַּעְבֵּעַ
בְּאֶשֶׁד הֶהָמוֹן:
טָמוֹן
טָמוֹן
טָמוֹן

אֶת יֵשׁוּתוֹ הַמִּתְרוֹנֶנֶת
בְּאֵין-רֹן
אֶת אֵשׁוּתוֹ הַמִּתְחָרֶנֶת
בְּלִי חָרוֹן
כְּנִשְׁמָתִי הַמִּתְבַּכְיֶנֶת
בָּאָרוֹן
בְּצֶמֶד חֲלָלִים בְּסוֹד אַלְפֵי טַנְדּוּ.

עִמְדוּ! עִמְדוּ!
אַתָּה תִּינוֹק וְגַם אַתָּה הַסָּב!
כִּי לֹא אוּכַל לָשֵׂאת אֶת הֲמוּלַת הַשָּׁוְא
בַּכֹּל-בַּכֹּל-בַּכֹּל.
הֵן אֶת שְׁנֵיכֶם רָאִיתִי בְּמַרְאַת הַדֶּלֶת
כְּדוּ-פַּרְצוּף בְּדוּ-קְלָלָה צוֹהֶלֶת
אֲבוֹי בְּכֵפֶל-קוֹל.

ג
וְכֹה אָרוּץ בְּתוֹךְ הָעִיר הַמִּתְרַעֶשֶׁת.
כִּשְׁתֵּי סִירוֹת הֵם נִשָּׂאִים בָּאֶשֶׁד הַשָּׁחוֹר
וְהוּא גוֹרְפָם וְהוּא טוֹרְפָם הָאֶשֶׁד
וּמֵרָחוֹק דּוֹלֵק כְּבָר שַׁעַט סוּס הָאוֹר.

הֲמֵה הֲמֵה אָדָם וְהַחֲרֵשׁ בְּסַאַן
וּבְהַלְמוּת.
וּשְׁתֵה-וּשְׁתֵה עַד תִּשְׁתַּכֵּר מִלַּעַן
דּוּ-הַדְּמוּת.
הֲמֵה וּשְׁתֵה וּבַת-קוֹל תַּעַן:
לָמוּת
לָמוּת.

ד
אַךְ כְּבָר דּוֹהֵר בִּשְׂדוֹת הַכַּחַל
סוּס הָאוֹר
וְהוּא לוֹחֵךְ אֶת מֵי הַנַּחַל
הַשָּׁחוֹר

וְהוּא הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וָרָב
וְהָרְחוֹבוֹת
כְּוָדִי בַּשָּׁרָב.

וְאֵין לֹא יֶלֶד וְלֹא סָב.

ה
אוֹר! אוֹר! הִפְשִׁיר בָּרֹם הָאֹדֶם.
וְשׁוּב צָמְחוּ בַּחֶדֶר אַרְבָּעָה כְּתָלִים.
וּבָאָרוֹן סְגוּרִים כְּקֹדֶם
תִּינוֹק וְסָבָא – צֶמֶד חֲלָלִים.