עַל מֹתֶן וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה – קְעָרָה שֶׁבָּהּ
הִיא תּוֹמֶכֶת אֶת שַׁדָּהּ הֶחָשׂוּף.
ל. אַנְדְרֵיֶב: הִיא מַשֶּׁהוּ יוֹדַעַת!..
מ. גּוֹרְקִי: פוּי, תּוֹעֵבָה!
א. בְּלוֹק: –
(מִזִּכְרוֹנוֹת גּוֹרְקִי)
א
כָּל עִיר – בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
וּבְכָל זֹאת: כֹּה דּוֹמוֹת הֵן.
מִקְרִים – כְּבָבוּאוֹת: כָּבוּ וְצָצוּ שׁוּב.
"...וְהִיא נִגְּשָׁה פִּתְאֹם: יָדָהּ אַחַת עַל מֹתֶן
יָדָהּ שְׁנִיָּה תּוֹמֶכֶת שַׁד חָשׂוּף."
חָזוּת מִלְּשֶׁעָבַר. הִיא לֹא גָוְעָה עֲדַיִן.
הִיא רַק הִבְלִיחָה רֶגַע וְגָלְשָׁה.
עַכְשָׁו הֵנֵצָּה שׁוּב.
חֲצוֹת.
וּבֵית-הַיַּיִן.
וְהִיא אַחַת וְהֵם שְׁלשָׁה.
הֵם נִפְגְּשׁוּ. רַק בְּמִקְרֶה? אוֹ שֶׁמָּא
יֵשׁ מִי אֲשֶׁר רָצָה מְאֹד בְּהִפָּגְשָׁם:
בִּשְׁבִיל בַּת-צְחוֹק אַחַת
לְמַעַן אֵיזֶה דֶמַע
שֶׁנּוֹעֲדוּ לָצֵאת לְאוֹר עוֹלָם.
וְכֹה מוּזָר:
תָּמִיד זוֹ שְׁעַת כִּבּוּי הָאֹדֶם.
תָּמִיד זוֹ עִיר לֵילִית כְּמֻצָּלָה מֵאֵשׁ.
תָּמִיד זֶה כְּמוֹ עַכְשָׁו.
כִּי שׁוּב כִּי שׁוּב כְּקֹדֶם
דְּבַר-מָה רוֹצֶה לְהִתְרַחֵשׁ.
שְׁלשָׁה מְשׁוֹרְרִים. חֲצוֹת בְּאֵין-מָנוֹחַ.
וְאַחַר-כָּךְ דַּפִּים בְּסֵפֶר-זִכְרוֹנוֹת.
כָּל הַמִּקְרִים רוֹצִים מֵאֶתְמוֹלָם לִזְרֹחַ
כְּעֵדֶר מֵרַחְצָה עוֹד פַּעַם לַעֲלוֹת.
ב
שׁוּב לַיְלָה בְּשִׁכְרוּת חוֹלֵץ אֶת הַיָּרֵחַ
וּכְשֵׁד עָגֹל עַל קְעָרָה מֵרִים.
כַּיַּצְאָנִית הַהִיא בְּקֶרֶן בֵּית-מַרְזֵחַ
בּוֹ נִזְדַּמְּנוּ שְׁלשָׁה מְשׁוֹרְרִים.
כַּיַּצְאָנִית הַהִיא אֶל שֻׁלְחָנִי הִפְסִיעַ
וּמַשֶּׁהוּ דִמְדֵּם בִּבְכִי וְנִבּוּל-פֶּה.
מָה הַתְּמוּנָה הַזֹּאת שֶׁמֵּחָדָשׁ הוֹפִיעָה
בְּזִכְרוֹנִי הַגֵּא וְהָעֻלְפֶּה?
"...וְהִיא נִגְּשָׁה פִּתְאֹם: יָדָהּ אַחַת עַל מֹתֶן
יָדָהּ שְׁנִיָּה תּוֹמֶכֶת שַׁד חָשׂוּף..."
שָׁלשׁ דְּמֻיּוֹת וְהִיא.
מִמֶּרְחַקִּים עוֹלוֹת הֵן.
וּמִי מֵהֶן כָּל-כָּךְ רוֹצָה לִחְיוֹת בִּי שׁוּב?
לֹא וְדַ"ל אַנְדְרֵיֶב אָז: "הִיא מַשֶּׁהוּ יוֹדַעַת..."
וְלֹא תּוֹכַחַת גּוֹרְקִי: "תּוֹעֵבָה עַד רֹק!"
רַק שְׁתִיקָתְךָ חִוֶּרֶת וְדוֹמַעַת
שְׁתִיקַת פָּנֶיךָ אֲלֶכְּסַנְדֶּר בְּלוֹק.