חיפוש

אילו זה היה

תרגומו של שלונסקי לאילוזיה

חידודי לשון נוספים...

בתכול השמיים

מלים:אברהם שלונסקי  
לחן: נעמי שמר
מבואה מאת חגית הלפרין
השיר "בתכול השמים" מתוך ספר הילדים שחיבר שלונסקי "אני וטלי בארץ הלמה".
הכתיבה לילדים אפשרה לשלונסקי לבטא את צידו "הקל", הליצני, המשתעשע, את מאור הפנים שבו, את חוש ההומור והווירטואוזיות הלשונית שלו. בכתיבתו לילדים יכול היה לגלות את הפן הילדותי, את הצורך שלו להדהים, להלהיב ולהפליא.
שלונסקי התייחס לילדים בכבוד. הוא רצה לתת להם את המיטב והאמין ביכולתם להבין גם יצירות "קשות". הוא טען כי אסור לסופר "להתילד" בכותבו לילדים, הילדים חכמים ומבינים יותר מאשר נדמה למבוגרים והם שופטים בביקורתיות, ועל כן דווקא לילדים יש לכתוב ספרות משובחת ו"גבוהה".
הספר 'אני וטלי בארץ הלמה' התפרסם בשנת 1957 והקטע שהולחן בידי נעמי שמר, מופיע בפרק ג' עמ' 14- 15.
דמות הילדה הסקרנית, גיבורת הספר, עוצבה בהשראת חמוטל (טלי) בת השלוש, נכדתה של אשתו מירה , ששלונסקי ראה בה נכדה לכל דבר. בהקדשה שכתב לה הנציח שלונסקי את הקשר בינה לבין גיבורת הספר: "לטלי, שהייתה (ותהיה לי תמיד) הנכדה האהובה, 'המוזה' של ספר=שירים שלם".
הספר נכתב בזמן שהוריה של טלי הקטנה נסעו לחו"ל והשאירו אותה בבית אברהם ומירה שלונסקי. כשחזרו – כבר היה כתב היד של הספר מוכן. באחד הראיונות סיפר שלונסקי: "'אני וטלי בארץ הלמה' זאת הילדות של טלי נכדתי. כאן על המרפסת הזאת התנהלו מרבית השיחות".
הספר כולו הוא דו שיח בין הסב- המשורר- אברם לבין נכדתו החמודה והחכמה טלי, ובלשונו של שלונסקי: טלי שואלת/ אברם המשיב./ כדאי לכל ילד/ לבוא להקשיב.שיר המים

בתכול השמיים

בִּתְכוֹל הַשָׁמַיִם,
בְּגֹבַהּ כִּי רָב,
כְּבָר שָׁטוּ אַלְפַּיִם
דָגִים שֶׁל זָהָב.

וְלַיְלָה שׁוֹטֵחַ
רִשְׁתּוֹ לְצוּדָם
וְצָד הַיָרֵחַ
הַבָּא מִן הַיָם.

וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת,
וְלֶטֶף לָהּ רַךְ.
וְטַלִי חוֹשֶׁבֶת
וְסָחָה לִי כָּךְ:

"הָעֶרֶב עָשִׂיתָ
אֶת כָּל הַדְּבָרִים,
אַךְ עוֹד לֹא נִסִיתָ
לִכְתּוֹב לִי שִׁירִים.

הִנֵה הַמַחְבֶּרֶת,
הִנֵה גַם הָעֵט,
אֶפְשָׁר, זֹאת אוֹמֶרֶת,
מְעַט לְפַיֵט."

יָשַׁבְתִּי, חָשַׁבְתִּי:
אוּלַי… וַאֲבָל…
וְשִׁיר זֶה כָּתַבְתִּי
בִּשְׁבִיל חֲמוּטַל:

מדיה

צילה דגן