חיפוש

כתבי יד

יצא מן הארץ

שלונסקי עבד בעיתון דבר, אח"כ בעיתון הארץ ולבסוף עבר למשמר. כשנכנס למערכת משמר אמר, כי הוא יצא מן הארץ ויעמוד על המשמר לראות איך יפול דבר

חידודי לשון נוספים...

ראשון, 30 דצמבר 2018 08:59

אַיֶּלֶת-הַשַּׁחַר

נכתב ע"י

יֵשׁ מְפָרְשִׁים: כְּלִי-שִׁיר
יֵשׁ מְפָרְשִׁים: דִּמְדּוּמֵי-בֹּקֶר
שֶׁדִּמְיוֹנָם כְּאַיָּלָה מְפֻחָדָה
הַנָּסָה מֵאֵימַת אֲרִי-חַמָּה.
אֵלּוּ וְאֵלּוּ פֵּרוּשֵׁי-אֱלֹהִים-חַיִּים
אֵלּוּ וְאֵלּוּ נִגּוּנֵי-הָאַהֲבָה-וְהַמָּוֶת
אֵלּוּ וְאֵלּוּ שָׁמְעוּ מִפִּי עֶלְיוֹן:
עַזָּה כַּמָּוֶת.
מֵאָז הִיא כְּלִי נִגּוּן הוֹלֵךְ לָבֶטַח
וְדִמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר הַמְפֻחָד
מֵרִשְׁרוּשֵׁי הַיַּעַר הַלֵּילִי.

ראשון, 30 דצמבר 2018 08:58

אַתָּה קוֹרֵא לָזֵה נִגּוּן

נכתב ע"י

"הַמַּחְשָׁבוֹת
הַמַּחְשָׁבוֹת וְנִיבֵיהֶן" –
אַךְ לֹא תָּמִיד אַתָּה דוֹבֵר בְּנִיב-שְׂפָתַיִם:
אַתָּה קוֹרֵא לָזֶה נִגּוּן.
"הָאַהֲבָה
הָאַהֲבָה וּוִדּוּיֶיהָ" –
אַךְ שְׁתִיקוֹתֶיהָ מִתְוַדּוֹת יוֹתֵר:
אַתָּה קוֹרֵא לָזֶה נִגּוּן.
"וּמַסָּעוֹת
הַמַּסָּעוֹת וּמְחוֹז-חֶפְצָן?" –
אַךְ מֶרְחַקִּים קְרוֹבִים יוֹתֵר אֶל הַנִּצְחִי.
אַתָּה קוֹרֵא לָזֶה נִגּוּן.
אַתָּה אוֹמֵר נִגּוּן וּמִתְכַּוֵּן לַכֹּל 
לְכָל פּוֹרְקֵי עֻלָּם שֶׁל שְׁמוֹת-הָעֶצֶם-וְהַתֹּאַר
הַמִּתְמַלְּטִים מֵאוֹר כּוֹזֵב שֶׁל פֵּשֶׁר מִתְחַשֵּׂף
וּמִתְחַפְּשִׂים-לְדַעַת
בְּכָל אַרְבַּעַת הַמַּסְווֹת שֶׁלַּפַּרְדֵּס.
כִּי הַנִּגּוּן הוּא זֵכֶר אַחֲרוֹן
שֶׁל שִׂיחַ אֵל אֶל יְצוּרָיו
בְּטֶרֶם-שְׂפַת-לָשׁוֹן.
כִּי הִיא מִצּוּי שֶׁל כָּל זַעֲקוֹתֶיךָ
אֲשֶׁר שָׁתַקְתָּ בִּתְפִלּוֹת הָאַהֲבָה.
הֵן גַּם הַיּוֹם אַתָּה דוֹמֵם אֶת מְאֹדֶךָ
(הוֹ לְבָנָה-בְּמִלּוּאָהּ מֵעַל לַמַּיִם!)
עִתִּים זוֹ שַׁחַף הַזּוֹכֶרֶת יָם רָחוֹק
עִתִּים זוֹ אַיָּלָה בִּדְמוּת-הַגּוּף מִנֶּגֶד –
אֲבָל תָּמִיד נִגּוּן.
וְהַנִּגּוּן אוֹמֵר לְךָ
כִּי שְׁמָהּ הוּא חוּ-אָ-לוּ.
וְהַנִּגּוּן אוֹמֵר לְךָ:
שִׁמְךָ הוּא אַבְּרִי.

ראשון, 30 דצמבר 2018 08:56

כְּפֶתַע הַסּוּמָא

נכתב ע"י

אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב הַפִּתְאֹמוּת שֶׁהֱבִיכַתְנִי
לְשֵׁמַע צְלִיל קוֹלִי לָרִאשׁוֹנָה
מִסֶּרֶט הָרְשַׁמְקוֹל:
– הֲזֶה קוֹלִי?
קוֹלִי שֶׁלִּי?
הֵן כָּל יָמַי שָׂנֵאתִי קוֹל אֲשֶׁר כָּזֶה!
וְכִי לֹא מִשּׁוּם כָּךְ שׁוֹכֵחַ הָאָדָם חֲלוֹמוֹתָיו
בַּהֲקִיצוֹ
אֶלָּא אִם כֵּן יִפָּה אֶת מוּמֵיהֶם
בְּלֹא-יוֹדְעִים?
וְכִי לֹא מִשּׁוּם כָּךְ כָּל וִדּוּיָיו
(עַל הַצְּדָקוֹת וְהָעַוְלוֹת גַּם יַחַד)
עֵדוּת כּוֹזֶבֶת הֵם שֶׁל הַנּוֹגֵע-בַּדָּבָר?
גֻּזְמָה שֶׁלֹּא-מִדַּעַת?
מָחָר וַדַּאי יוֹכִיחוּ לִי גַם זֶה:
שֶׁכָּל מַרְאוֹת-עֵינַי וַעֲלִילַי
הִנָּם לֹא-כָּךְ
הִנָּם לֹא-הֵם
הִנָּם רַק חֶפְצִיּוֹת
שֶׁל הַנָּסִיךְ הַמִּתְחַטֵּא.
כָּךְ רוֹאֶה אָדָם מַרְאֵה עִירוֹ
בְּטַיִס עַל-קוֹלִי.
כָּךְ טַיָּסֵי-חָלָל רוֹאִים כּוֹכַב-לֶכְתֵּנוּ
שֶׁהוּא זָעִיר יוֹתֵר
נָאֶה יוֹתֵר –
יוֹתֵר…
אַךְ לֹא כְּמוֹ.
כָּךְ הַמֵּקִיץ זוֹכֵר קוֹרוֹת וַחֲלוֹמוֹת
כִּשְׁנֵי פָּנִים שֶׁל לַהֲדָם אֶחָד.
הוֹ פֶּתַע הַסּוּמָא בְּהִפָּקַח עֵינָיו
אֶל הַגּוּפִים בְּאֵין-לְבוּשׁ.

ראשון, 30 דצמבר 2018 08:48

מִתֵּקוּ אֶל תִּקּוּן

נכתב ע"י

…וּכְשֶׁתִּיעַף מֵחַיִל וּמִדֶּחִי
וּמִיָּמִים בְּמַעַד קַרְסֻלָּם –
אֶל לַיְלָה לֵךְ בְּמֹעַל שְׁתֵּי יָדֶיךָ
כִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת שֶׁל גֹּבַהּ הַסֻּלָּם.
וְאַל תֵּבוֹשׁ אִם חֲכָמִים-מִמֶּךָּ
יָנִידוּ רֹאשׁ וִיקַנְטְרוּ: חֲלוֹם!
הַמַּלְאָכִים נָטוּ כְּבָר דֹּק שָׁמֶיךָ
עָלֹה וְרֶדֶת הֵנָּה וַהֲלוֹם.
וּרְאֵה:
כָּל הַחוֹפִים הִרְגִּיעוּ
כָּל הַסְּפִינוֹת הִגִּיעוּ
כָּל הַתְּרָנִים הִסְגִּיאוּ
אֶת יַעַר הַשְּׁתִיקוֹת.
וּבְחֶבְיוֹנֵי הָאֹפֶל
רָזֶיךָ שׁוּב יִכְנוֹפוּ
וְהַקּוּשְׁיוֹת יַחְלוֹפוּ
מִתֵּקוּ אֶל תִּקּוּן.

 

חמישי, 15 נובמבר 2018 00:00

הִתְגַּלּוּת

נכתב ע"י
וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד... וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְּלִיָּעַל...
וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת ה'
                    שמואל א' ב


אֵי-מִי קָרָא לִי: שְׁמַע.
אֵי-מִי קָרָא בִּשְׁמִי.
מַה?
מִי?

עֵלִי אָמַר: שׁוּב שְׁכָב.
עֵלִי אָמַר: לַשָּׁוְא.
עֵלִי אָמַר: אֵין חָזוֹן, כִּי כָּהֲתָה עֵינִי.

אַךְ שׁוּב קֹרָא לִי: שְׁמַע.
אַךְ שׁוּב קֹרָא בִּשְׁמִי.
אֵיכָה אַעַן: הִנֵּנִי!?

חֲצוֹת. עֵלִי יָשִׁישׁ עַל יְצוּעוֹ יִתְיַפֵּחַ:
"בָּנַי... הָהּ בָּנַי..."
וּכְבָר רוֹבֵץ הַיְקוּם בִּי, פָּצוּעַ כַּשְּׁקִיעָה
בֵּין פִּגְרֵי-עֲנָנַי.

יָדַעְתִּי הִנֵּה יָבוֹא יְהֹוָה.
הִנֵּה יָבוֹא וִינַשֵּׁק פִּצְעֵיכֶם בְּסָעַר.
וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד. וּבְנֵי עֵלִי נְבָלִים.
וַאֲנִי עוֹדִי נָעַר.

אַךְ הִנֵּה שׁוֹאֵג יְקוּם
הִנּוֹ כּוֹאֵב וָרָן
וּבַמִּזְרָח הָאָדֹם אֶצְבַּע בָּרָק לִי קוֹרְאָה.

– דַּבֵּר יְהֹוָה כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ.

שני, 12 נובמבר 2018 00:00

אַבְּרִיקָדָבְּרִי שֶׁלִּי

נכתב ע"י

זֶה לֵילוֹת אֲחָדִים יוֹלִיכוּנִי רַגְלַי לִשְׂדֵרוֹת-הָאַיֶּלֶת
הַמְגַלְּפוֹת בְּעַל-פֶּה שְׁתֵּי דְמֻיּוֹת שֶׁאֵינָן –
זֶה לֵילוֹת אֲחָדִים בְּגַפִּי.

הִרְהוּרַי מוֹרִיקִים אָז אֵלַיִךְ כְּעֵשֶׂב צָעִיר
וַחֲלוֹם-בְּהָקִיץ
מְהַלֵּךְ נְהָרוֹת אֶל לִבִּי כְּאֶל יָם
וְלִבִּי לֹא מָלֵא.

(אִילָנוֹת-אַיָּלִים בְּמִפְצַל הַקַּרְנַיִם
נוֹגְחִים אָז גַּנִּי עַד כּוֹכָב).

יֵשׁ פֻּלְחָן שֶׁל עוֹבְדֵי-אֱלִילִים
בְּקִדּוּשׁ עֲצָמִים וְזִכְרָם תַּג-אֶל-תָּג:
אֲמִירִים קַשּׁוּבִים שֶׁל אִילָן-מוּל-אִילָן
יַרְקוּתוֹ הַמְצַפָּה שֶׁל סַפְסָל
וְקוֹל זִיפְזִיף סַרְבָּן לִדְרִיסָה רְחוֹקָה שֶׁל רַגְלַיִם
וְתָמִיד אוֹתוֹ אוֹר בֵּין כַּנְפֵי הַתְּרִיסִים
שֶׁרָצִית שֶׁיִּהְיוּ מוּגָפִים.

הַדּוֹמֵם! הַדּוֹמֵם!
אֵיךְ יָדְעוּ לֹא לִשְׁכּוֹחַ דָּבָר
אֵיךְ צָפוּ בְּבִטְחָה כִּי תָּבוֹאִי גַם אַתְּ –
וְהִנֵּה בְּגַפּוֹ!

אָז נִכְלַם הַיָּרקֹ שֶׁל אִילָן וְסַפְסָל
בִּשְׁתִיקָה נְבוּאִית
וְהַרְבֵּה צִפֳּרִים בְּאִי-שֶׁקֶט מוּזָר
נִתְפָּרְחוּ כִּדְבוֹרִים מִכַּוֶּרֶת מָחְרֶדֶת –
וּמִפְלַשׁ הַשְּׂדֵרוֹת מִתְהַמֶּה בְּפִתְאֹם
מֵרִשְׁרוּשׁ הֲבָרוֹת שֶׁל שֵׁמוֹת פְּרָטִיִּים
שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָד.

אַחַר-כָּךְ
כָּל הַלַּיְלָה
שֶׁנָּדוֹן לִסְקִילַת-כּוֹכָבִים
הָיוּ מַקּוֹרֵי צִפֳּרִים מְבִיאִים אֶל אִישׁוֹן חֲלוֹמַי
(כִּזְרָדִים שֶׁלְּבֶדֶק הַקֵּן)
צֵרוּפֵי הֲבָרוֹת נֶחְסָרוֹת מֵאַבְּרִי-קָדָבְּרָא:
          אַבְּרִי-קָדָבְּרִי
             אַבְּרִיחָלוּ
               רִיחָלוּ
               חוּאָלוּ
                  לוּ
                   וּ          

וּבְאֵימָה אַגָּדִית שֶׁל לֵילֵי-טֵית-בְּאָב בַּיַּלְדוּת
רָאִיתִי מִפְרַח הַנּוֹצוֹת שֶׁל עוֹפוֹת צוֹהֲבִים זֶה לָזֶה
מִתְכַּתְּשִׁים מֵעָלַי:
          לְהַבְעִיר? לְכַבּוֹת?
          לְהַבְעִיר? לְכַבּוֹת?
חֲלוֹמִי!
הַגַּזְמָן הַמְדַיֵּק-לְהַפְלִיא
הַמַּשְׁקֶה אֶת גַּנֵּנוּ בְּמַיִם גְּנוּבִים –
אַרְכִישֶׁקֶר שֶׁלִּי!
אֲמִתִּי!

הִנֵּה הוּא עוֹכֵר-הַבִּטְחָה בְּמִפְרַח-כּוֹכָבִים
כְּגִצִּים מִשְּׂרֵפָה
כְּנוֹצוֹת
(הוֹ נוֹצוֹת שֶׁל כָּרֵי אַפִּרְיוֹן
שֶׁל עוֹפוֹת מִגַּנֵּי הַיַּלְדוּת!)
וּקְטָטָה וְשַׁלֶּכֶת עַל-דֶּרֶךְ-הַסּוֹד
וּמִצְנַח צִפֳּרִים יְרוּיוֹת –
חוּ-אָ-לוּ
חוּ-אָ-לוּ שֶׁאֵינֶנָּה!
– – – – – – – – – –
לְמָחָר
כְּשֶׁבָּאתִי עִם בֹּקֶר
רָאִיתִי פְּשׁוּטָם שֶׁל דְּבָרִים:
טַרְפֵּי הָאִילָן-בְּגַפּוֹ עַל סַפְסָל בִּשְׂדֵרוֹת-הָאַיֶּלֶת.

מַה נוֹרָא תְּאֹמָם שֶׁל הַפְּשָׁט וְהָרֶמֶז –
סוֹדוֹ הָאַכְזָר שֶׁל חֲלוֹם!

ראשון, 11 נובמבר 2018 00:00

עַפְעַפֵּי-עֶרֶב

נכתב ע"י

...וַיְהִי עֶרֶב
וְאוּד-שֶׁל-יוֹם עָשֵׁן אֶת הַחֲלוֹם
וּבְקֶרֶן-רְחוֹב
רְחוֹב שֶׁבּוֹ שׁוֹתֵק
הַמָּוֶת עַל גַּבָּהּ הַמִּתְרַחֵק
הוֹפִיעַ הוּא
גִּדֵּם-הַחֲלוֹמוֹת
לִרְאוֹת:
הַעוֹד נִטּוּ זְרוֹעֵי סֻלָּמוֹתָיו
לִפְסוֹג בָּהֶם בְּפֶסֶג רְנָנוֹת
אֶל הַנּוֹפִים
שֶׁפְּלִיאוּתָם הֵנֵצָה
אֶל הַחוֹפִים
אֲשֶׁר נִבְדּוּ לָנֶצַח?

נִבְדּוּ לִנְבּוֹעַ
נִפְדּוּ לִגְבּוֹהַּ
יָדְעוּ לִצְנוֹעַ וְלַחְשׂוֹף.

הוֹ נֵצַח
הוֹ נֵצֶר-מִשֹּׁרֶשׁ
הוֹ רֶגַע-שֶׁאֵין-לוֹ-סוֹף.

עֲצוֹם עַפְעַפֵּי-עֶרֶב
עֲצוֹם עַפְעַפַּי.

 

אור ליום ו‘, טז אייר תשל’ג, עצם המשורר את עיניו לעולמים.
אותו יום היה ספר שיריו האחרון בדרכו אל מכבש הדפוס. ביד אייר, בשעת בוקר מוקדמת, צילצל שלונסקי אל המביא–לדפוס – שתי שורות של שיר ביקש להוסיף לשירו האחרוֹן, וחשש שמא יאחר את המועד:

עֲצוֹם עַפְעַפֵּי עֶרֶב ↩
עֲצוֹם עַפְעַפַּי.

שירתו נחתמה. נעצמוּ עיניו.

 

ראשון, 11 נובמבר 2018 00:00

אַיֵּךְ הָעֶרֶב?

נכתב ע"י

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא מֵעַל פָּנַיִךְ
אֲנִי רָץ רִיצַת-דִּלּוּגִין
כְּעֹפֶר הַנִּצְחִי מִתּוֹךְ שִׁיר-הַשִּירִים.

אֲנִי שׁוֹאֵל עַצְמִי
שׁוֹאֵל אַמּוֹת-הַסִּפִּים
שׁוֹאֵל אִמּוֹת-הַדֶּרֶךְ
וְכָל קַרְנוֹת הָעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מַעַן
לְכָל יְגוֹנוֹתַי הַנִּפְלָאִים:
לְאָן? –
וּמִתְבָּרֵר תָּמִיד כִּי זֶה אֵלָיִךְ.

עוֹד בַּיַּלְדוּת לִמְּדוּנִי חֲכָמִים-מִמֶּנִּי
כִּי הָעוֹלָם – כַּדּוּר
וְכִי הַזְּמַן – נָהָר הַשָּׂם פָּנָיו הַיָּמָה
אַךְ טַחוּ מִלִּרְאוֹת
כִּי צֵל כְּנָפַיִם עַל זִרְמוֹ
לְאוֹת
כִּי עוֹף-כָּנָף הוּא חִבּוּטֵי-אֵין-רֹגַע
בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם
וְשִׂיחַ הַגְּרוּשִׁים עַל צַעַר הַפֵּרוּד.

הַחֲכָמִים!
כָּל דַּרְכֵיהֶם הוֹלְכוֹת לְרוֹמִי-שֶׁל-כֻּלָּם –
וְיָם אֶחָד לְכָל נַהֲרֵיהֶם –
לֹא כֵן שֶׁלִּי:
שֶׁלִּי שְׁפִיּוּת מְקֻטָּרָה בְּכָל רָאשֵׁי קְסָמִים
שֶׁלִּי הוּא חֹלִי שֶׁכֻּלּוֹ
בָּרִי
וְשֶׁמָּא
וְנִגּוּן
שֶׁלִּי גַלְגַּל-חוֹזֵר-וְלֹא-מֵאָיִן –
וּבוֹ
כָּל מְנוּסָה מִמֵּךְ
הִיא מְרוּצָה אֵלַיִךְ מֵחָדָשׁ.

אַיֵּךְ הָעֶרֶב חוּ-אָ-לוּ?
אַיֵּךְ הָעֶרֶב?

ראשון, 11 נובמבר 2018 00:00

כָּל-כָּךְ שְׁאוֹל

נכתב ע"י

אֲנִי יוֹדֵעַ
אֲנִי יוֹדֵעַ עַד מְתוֹם
כִּי אַתְּ זַכָּה לִי
יוֹתֵר מִדֶּסְדֵּמוֹנָה לְאוֹתֶלוּ.

וּבְכָל זֹאת – הָהּ אֵלִי! –
שִׁבֹּלֶת הַקְּנָאוֹת הַזֹּאת לְפֶתַע
וּלְחִנָּם!

כָּל-כָּךְ שְׁאוֹל
כָּל-כָּךְ אֵין-שַׁחַר
כָּל-כָּךְ תַּעְתּוּעִית בְּהֶגְיוֹנֶיהָ
עַד שֶׁעִתִּים – הוֹ פֶּרַח-אֶבֶן שֶׁלִּי! –
עַד שֶׁעִתִּים קִנֵּאתִי לָךְ
אֵלָי.

אַל תִּשְׁתָּאִי אֵפוֹא
שֶׁכָּל חַדְרֵי לִבִּי מָלְאוּ עֵינַיִם כְּמוֹ לַיְלָה
וְקֶשֶׁב אוֹרְבָנִי
כְּאֹפֶל סִמְטָאוֹת שֶׁל עִיר-נָמָל.

וּכְשֶׁאֲנִי מַחְרִישׁ מְאֹד
דְּעִי
כִּי מַשֶּׁהוּ טוֹרֵף בִּי
קִרְעֵי חֲלוֹם כַּעֲנָנִים בַּסַּעַר
בִּשְׂפַת מִלִּים שֶׁלֹּא בָּרָא עוֹד שׁוּם אָדָם
וְעַל כֻּלָּנָה
עַל כֻּלָּנָה
עַל כֻּלָּנָה:
שָׁלשׁ הַהֲבָרוֹת שֶׁל
חוּ
אָ
לוּ.

רְאִי אֵיךְ צַמָּרוֹת
פּוֹרְשׂוֹת גַּפַּיִם אֶל הַגֹּבַהּ
וּכְבָר הִגִּיעוּ עַד כּוֹכָב!

 

בֹּקֶר מַשְׁכִּים
וְקוּרֵי-הַנִּמְנוּם בְּרִיסָיו.
יָם מְפַרְקֵד אֶת תְּכֶלְתּוֹ בְּפִשּׂוּק הַגַּפַּיִם
מוּל פַּהַק חוּצוֹת בְּרִיקָם.
רַק הַגַּן הַמְצֻלְצָל מִטְּרָפִים וּכְנָפַיִם
מַטְרִים הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁיָּבוֹא בְּעִתּוֹ.

הוֹ בֹּקֶר מַשְׁכִּים
שֶׁעוֹדוֹ מְקֻטָּר מִלְּבוֹנָה וּלְבָנָה
שֶׁל לַיְלָה הַחַי בּוֹ הֶמְשֵׁךְ עִבּוּרוֹ.

הוּא זוֹכֵר עוֹד מַשָּׁב מִתְהַפֵּךְ
הַמַּצְנִין וּמַכְמִיר חֲלִיפוֹת
עַל גְּבָעוֹת לֹא-בְּנוּיוֹת בְּקַצְוֵי הַקִּרְיָה
כְּמִלְטַף הַחוֹשְׁקִים
וְזִקּוּף הַפְּטָמוֹת בְּחָפְנוּת הַכַּפַּיִם.

הוּא זוֹכֵר עוֹד אֶת מַעַךְ פַּרְסוֹת הָאוֹרְחָה
עַל עַגְלוּת דַּדָּנִית שֶׁל הַדּיוּנוֹת מוּל יָם
שֶׁיָּרֵחַ צָהֹב מְתַבְלֵל עֶלְפּוֹנוֹ מֵעָלָיו
וְשׁוֹמֵעַ רִנּוּן עִנְבָּלִי שֶׁל כּוֹכְבֵי מֶרְחַקִּים
וּרְסִיסָיו עַל רִיסָיו
וְטִלְטוּל תַּלְתַּלֵּי אוֹהֲבִים.

חוּצוֹת שַׁחֲרִית
מַסְגִּירִים בְּחֶדְוָה חָרָבָה אֲפִיקִית שֶׁל בֶּטוֹן
אֶל גֵּאוּת שׁוֹקֵקָה שֶׁל פָּנִים וְרַגְלַיִם
וְעוֹלִים וְעוֹלִים עַל גְּדוֹתָם
בְּשָׁאוֹן וְהָמוֹן הַבּוֹרְאִים אֶת הָעִיר מֵחָדָשׁ
בִּבְרֵאשִׁית הַחוֹזֶרֶת-חֲלִילָה
וְזִיו שְׁכִינָתָהּ –
חִיּוּכָן הָרָווּי שֶׁל עֵינֵי עֲלָמוֹת
הַנּוֹשְׂאוֹת בְּגָאוֹן אֶת הֶכֵּר הֶרְיוֹנָן
וְכֻלָּן מַתְאִימוֹת
כְּמִתְאוֹם שׁוּלַמִּית לְדוֹדָהּ
וְכָמוֹךְ לְדוֹדֵךְ
הוֹ כַּלַּת חֲלוֹמַי וְגוּפִי!

עַד יִפְרוֹס הַמָּרוֹם מֵעָלֵינוּ
רְפִידַת אַפִּרְיוֹן הַצּוֹפֵן צִמְאוֹנִים וְרִוְיוֹן –
וְשָׁרָב!
שָׁרָב בַּחוּצוֹת.
כָּל-כָּךְ וְזֵעָה!
זֵעָה עַל גּוּפֵנוּ כְּטַל.
הוֹ טַל עַל רָזֵי הַנְּבִיטָה וְהַזֶּמֶר
רָזֵי הַזְּרָעִים בַּחֶבְיוֹן.

צָהֳרַיִם
צָהֳרַיִם בָּשְׁלוּ בְּעִירִי שֶׁאָהַבְתִּי.

עמוד 22 מתוך 32