הדפס עמוד זה

פָּנָסִים דָּעֲכוּ

פָּנָסִים דָּעֲכוּ. הִצְרִידוּ צוֹפְרֵי-אוֹטוֹ.
בְּנֵי-אָדָם חָפְזוּ כְּבָר כִּכְלוֹת-הַכֹּל.
וְאִישׁ לֹא רָאָה אָז אֵיךְ אֶחָד לָאַט פָּנָיו
וּבָכָה בִּבְלִי קוֹל.

וְאִישׁ לֹא רָאָה אָז אֵיךְ אֶחָד שַׁח עַל צְרוֹרוֹ
כְּמוֹ בִּקֵּשׁ מָה. כְּמוֹ טָמַן אֵיזֶה סוֹד.
אֵיךְ חָפֵץ אֶחָד צֵאת וּזְעֹק אֶל אֶלֶף-הַגֻּלְגָּלוֹת:
עֲמֹד! עֲמֹד!

עֲמֹד וּבְכֵה – אִם עוֹד יָדַעְתָּ בֶּכִי.
עֲמֹד וּצְחַק – אִם כְּבָר שָׁכַחְתָּ בְּכוֹת.
אַךְ אוּרִים דָּעֲכוּ וְצָרְדוּ צוֹפְרֵי-אוֹטוֹ
וְאִישׁ לֹא שָׁמַע זֹאת.

לֹא יֵבְךְּ בֶּן-אָדָם עוֹד. לֹא יִצְחַק אֶלֶף-הַגֻּלְגָּלוֹת.
רַק אֵי-שָׁם יֶלֶד מִשּׁוּם-מָה
דּוֹמֵעַ זָהָב טָהוֹר מִנִּשְׁמָתוֹ.
דְּמַע יֶלֶד דְּמַע!