חיפוש

כתבי יד

כְּעֵיר אַנְפּין

זעיר אנפין+ כעור. תרגומו של שלונסקי ל"קריקטורה"

חידודי לשון נוספים...

תּוּבַל קַיִן

І
יוגבים
– הִנֵּה זֶה יָמִים-מְעַט אֲשֶׁר גָּבַר הַשָּׁרָב מִנְּשׂא.
כָּבְדָה הַיָּד וְרֶגֶל לָנוּחַ תִּתְחַנָּן.
– הִנֵּה זֶה לֵילוֹת-מְעַט תִּגְעֶה פָּרָתִי בְּרִפְתָּהּ
וְלַבֹּקֶר תְּשָׂרֵךְ דַּרְכָּהּ בְּעַצְלָה
וְיִצְנַח הַמַּלְמָד מִיָּד.
– הַגְּלָלִים קָרְשׁוּ פֶּתַע כַּאֲבָנִים.
וּרְגָבִים כְּאֶגְרוֹפֵי אֵם-חוֹרֶגֶת.
הֲלֹא דָבָר הוּא!
וְאִם טֶרֶם גָּמֵל לְמַעַן יִפֹּל
הֵן נַחֵשׁ אֲנַחְשֶׁנּוּ בָּרוּר:
נִתְבַּדָּה הַכֹּהֵן.
– וְגַם זֶה לָנוּ אוֹת
אֲשֶׁר הִתְרוֹצְצָה הַלַּיְלָה רוּחַ-פֶּתַע וַתִּתְיַפַּח
כְּמֻרְדֶּפֶת עַל צַוָּאר.
יָדַעְתִּי:
אִתָּה יַחַד שְׁנַת הַכֹּהֵן נָדְדָה הַלַּיְלָה.
צְקוֹן-לַחַשׁ שָׁמַעְתִּי. וְגַם בַּתְּרָפִים שָׁאַל.
– אָכֵן דָּבָר הוּא!

יוגב זקן
אִי נִרְפִּים אַתֶּם! אִי קְטַנֵּי-אֲמָנָה!
מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם כִּי שַׁחוּ רָאשֵׁיכֶם
כְּדֶגֶל בְּיוֹם-אֵיד?
נְטֵה מַלְמָד יוֹגֵב וּנְהַג!
הַעֲמֵק הַמַּעֲנִית וְנוֹבַבְתָּ!
כִּי לֹא תְכַחֵשׁ אֲדָמָה!

שׁוּב שִׁרְבֵּב שַׁחַק גֻּלְגֹּלֶת צְהֻבָּה
וַיִּגְעֶה בֹּקֶר.

יוגב א
שׁוּב בֹּקֶר. שׁוּב יוֹם.
וְאֵיכָה נִרְעֶה וְעֵירֹם כָּל שָׂדֶה?

יוגב ב
הַלַּיְלָה לֻחֲכוּ כָּל הַכּוֹכָבִים
וְכַעֲצָמוֹת גְּרוּמוֹת נִפְזְרוּ לְאֵין-חֵפֶץ
וּמַה נְּכַרְסֵם עוֹד?

שלישי
וְהַמְשׁוֹרְרִים חָזוּ לָנוּ לֵאמֹר:
שַׁטַּח מִפְרָשֶׂיךָ יוֹרֵד-יַמִּים
כִּי רְחוֹקִים הָרֵי-אֲרָרָט.

פלוני-אלמוני
עוּוּף...רְחוֹקִים...

 


וּפַעַם
(אָז הָיָה יוֹם כִּשְׁאָר הַיָּמִים
יוֹם סְתָם)
מְרֻפָּטָה הִשְׂתָּרְעָה אֲדָמָה
שְׁחוּנָה
וַעֲקָרָה.

יוגב
כְּשׁוֹר סוֹרֵר הִקְשְׁתָה אֲדָמָה אֶת עָרְפָּהּ
וְקֵהָה הַדָּרְבָּן.
וּלְמִי נִבֶן מִזְבֵּחַ? וְאֵיכָה נָבִיא בִּכּוּרִים
עֵת יְבֻקַּשׁ הַקָּרְבָּן?

עַתָּה שֵׁן לָנוּ דָרְבָּן. אַדְמַת טְרֵשָׁה נְכַרְסֵם.
נִנְהָמָה.
סֻגַּר הָרֶחֶם הַגָּדוֹל. לֹא תִתֵּן אֶת כֹּחָהּ
אֲדָמָה.

וְאַל תְּבַקְּשׁוּ הָאֵלִים מִיָּדֵינוּ הַמִּנְחָה
כִּי אָיִן!
כִּי לֹא שָׁעָה יְהֹוָה אֶל שַׁי אֲבִי-אָבִינוּ
אֶל קָיִן.

הזקן
קוּם אַחָא!
מַה תְּכַרְסֵם בְּשִׁנֶּיךָ בְּשַׂר-אֲדָמָה
"תְּנוּבָה! תְּנוּבָה!"
לֹא רָצָה אֱלֹהִים מִנְחָתָהּ.

יוגבים
– לֹא תְחַיֶּה הַזֶּרַע אֲדָמָה.
– לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ.
– לֹא רָצָה אֱלֹהִים.

הזקן
אָז נֵלְכָה וּנְבַקֵּשׁ מָה-אַחֵר לַקָּרְבָּן
פֶּן יִתְאַנַּף בָּנוּ.
רְאוּ:
כִּזְרוֹעוֹת שֶׁשֻּׁטְּחוּ:" הַצִּילוּ!"
תְּפַשֵּׂק לָנוּ דֶרֶךְ רַגְלֶיהָ:" שָׁמָּה!"
אֶל אֲשֶׁר תִּקְרָאֵנוּ שָׁם נֵלֵךְ.

אָז תָּשִׁיר
הדרך
אֶת שִׁיר הַשְּׁבִילַיִם.
דֶּרֶךְ אָנֹכִי אֲשֶׁר לֹא נִצְעֲדָה
דֶּרֶךְ-תֹּהוּ!
וּכְדַרְדְּרֵי-מִדְבָּר דְּבַר אֱלֹהִים עָלַי יַפְרִיא:
כָּל פְּסִיעָה – בְּרֵאשִׁית.
כָּל רַחַשׁ – יְהִי!
צַעֲדוּ! צַעֲדוּ! כִּי לָכֶם בְּתוּלַי
בְּתוּלֵי דֶרֶךְ לֹא-נִצְעֲדָה
דֶּרֶךְ-תֹּהוּ.

יוגב צעיר
יָחֵף. פְּרוּעַ-שֵׂעָר. פְּרוּם-חָזֶה.
בְּרוּכָה תִהְיִי לִי הַדֶּרֶךְ
דֶּרֶךְ-תֹּהוּ!
כִּי אֲנִי אֲנִי חִמַּדְתִּי
אֲשֶׁר יִנָּגְפוּ רַגְלַי הַמִּתְשׁוֹטְטוֹת
מִדֵּי אֶפְסַע
וַאֲשֶׁר אֶפֹּל וְאֶכְרָעָה
וַאֲשֶׁר אָקוּם
וַאֲשֶׁר אֵתַע וְאֶשְׁתּוֹלֵל וַאֲשַׁוַּע:
אַל מְחוֹז!
קוֹץ וְדַרְדַּר
וְשָׁרָב שָׁרָב שָׁרָב.
בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְסַע
שָׁרָב קוֹץ וְדַרְדַּר.
וְיָד מַאֲהִילָה עַל עֵינַיִם
וְיָד מַפְשִׁירָה קוֹצִים
וּמְפַלְּסָה נָתִיב
וּמִשָּׂרְטָה
וְזָבָה דָם
וְאֵין מְחוֹז וְאֵין שְׁבִיל וְאֵין תַּחֲנָה
וְרַק שָׁרָב וַי וְדַרְדַּר –
כָּכָה חִמַּדְתִּי!

יוגב זקן
לֹא! כִּי אִם מִזְבֵּחַ אָנוּ הוֹלְכִים לְבַקֵּשׁ
מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה אֲשֶׁר יִרְצֶנָּה אֱלֹהִים.

הדרך
צַעֲדוּ! צַעֲדוּ
וְשָׂרַט סִרְפַּד אֱלֹהִים
אֶת יִחְפַת רַגְלֵיכֶם הַהוֹלְכוֹת
לקְרַאת.
כִּי שְׁנַיִם הַשְּׁבִילִים אַפְצִיעַ
כִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה הָאַחַת:
אֶל בָּבֶל אֶל סְדוֹם.

יוגב זקן
אַךְ לָמָּה אֶל בָּבֶל? לָמָּה אֶל סְדוֹם?
אֲנַחְנוּ אֶל הָרֵי-אֲרָרָט!

הדרך
עַל אֵם הַשְּׁבִילַיִם – מְאוּרָה.
מֵאָז וּמֵעוֹלָם שָׁם יוֹשֵׁב אָבִינוּ וּשְׁמוֹ
תּוּבַל קָיִן.
הוּא יוֹרְכֶם הַדֶּרֶךְ אֶל הָרֵי-אֲרָרָט.
הִנֵּה פָּשַׁט כַּף-יָדוֹ:
זוֹמֶמֶת
מְפַתָּה
רוֹמֶזֶת לַבָּאוֹת.
וְאֶצְבָּעוֹת לָהּ:" הֵנָּה!"
לַהוֹלֵךְ וּבָא.
שִׁמְעוּ הַהוֹלְכִים-וּבָאִים אֶת דְּבַר תּוּבַל-קָיִן!

תובל-קין
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ – עִם הַמְּאוּרָה.
וְהַמְּאוּרָה: לֹעַ-אֵימִים אֲשֶׁר חִכּוֹ פִּיחַ.
עַל פִּתְחָהּ: גַּלְגַּל-עֲנָק סוֹבֵב עַל צִירוֹ.
וּבְתוֹכָהּ:
סְנֶה מִתְלַקֵּחַ מִדֵּי נְשֹׁף בּוֹ מַפּוּחַ לֹא-נִרְאֶה.
אֲנִי תּוּבַל-קָיִן
לוֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל
וְשֵׁם אֲבִי-אָבִי קַיִן
וְהוּא נָע-וָנָד וְנוֹטֵר עֶבְרָה לֵאלֹהִים כָּכֶם!
אַךְ הִנֵּה
שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו בִּשְׁבִי תּוּבַל-קַיִן הִשְׁלִימוּ:
אֱלֹהִים הַמַּפּוּחַ בְּהֶבֶל פִּיהוּ נוֹפֵחַ
וְקַיִן יְסוֹבֵב הַגַּלְגַּל.
וְאֶתְמוֹל כָּרַע מַרְגְּלוֹתַי גַּם הַכֹּהֵן:
"תּוּבַל! – לִי אָמַר – נֹחַ אָנֹכִי נֹחַ-עוֹלָמִים
וְקוֹפִים לִי קָרְצוּ:"מָחָר הַמַּבּוּל!"
עֲשֵׂה לִי הַתֵּבָה שֶׁתָּבוֹא בְּשָׁלוֹם אֶל הָרֵי-אֲרָרָט."
בֹּאוּ אֵפוֹא וְנַעַשׂ הַתֵּבָה
בֹּאוּ הַיּוֹגְבִים.

וַיָּבוֹאוּ.
וּלְפֶתַע נִתְאַגְרְפָה הַכָּף.
חָפְנָה.
טִלְטְלָה.
מִגְּרָה.
וּכְבָר יִצָּנְפוּ:
– לָמָּה?!
וּכְבָר יִקָּלְעוּ:
– לְאָן?!
וְהַשּׁוֹט מַצְלִיף מַצְלִיף"
– סֹב!
סֹב סְנָאִי בַּגַּלְגַּל!

אֵי-שָׁם נִתְמָעֲכָה חֲבַצֶּלֶת אַחְרוֹנָה.
אֵי-שָׁם תִּינוֹק נִתְמָרֵךְ בְּמֶלְקְחֵי-בַּרְזֶל.
וְקוֹף!
וְעַל פָּרָה!
כְּרְרְרָךְ! – וַיִּדְרְסֶנָּה.
אֶת הַדְּשֵׁנָה. הַמְשָׂרֶכֶת.
וְהַסְּנֶה בּוֹעֵר.
וְהַגַּלְגַּל רָץ.

אֵי-מִזֶּה מִתְפָּרֵץ
הכהן
מְבַקֵּשׁ לִשְׁאַג מָה.

תובל-קין
מְשַׁסְּעֵהוּ.
וְאַתָּה הַכֹּהֵן שְׁבָה עַל יָדִי וַחֲזֵה.
מָה אַתָּה רוֹאֶה הַכֹּהֵן?

הכהן
מַפּוּחַ בֶּאֱשׁוּן הַמְּאוּרָה
וְגַלְגַּל מִצְטַנֵּף
וְצַלְהֲבוֹת-עָשָׁן כְּמִלֹּעַ הַר-גּוֹעֵשׁ.

תובל-קין
מָה אַתָּה רוֹאֶה עוֹד הַכֹּהֵן?

הכהן
שָׁמַיִם מְפֻחָמִים אֲנִי רוֹאֶה
וּשְׁחָרִים עַל גַּבָּם
וּבִצְבָתָם גּוּשׁ-שֶׁמֶשׁ
וּדְמוּת לוֹ כִּדְמוּת חֶרֶט צָהֹב
וְאוֹתוֹת נֶחְרָתִים עַל מֵצַח שֶׁל מָעְלָה:
מְנֵא מְנֵא תְּקֵל – –

תובל-קין
וְהָעֲנָנִים – הֲתִרְאֶה?

הכהן
כְּקוֹפִים סָבִיב לַכְּתֹבֶת.

תובל-קין
זֶה אֲנִי חוֹלַלְתִּים. אוּהוּ!

נוֹתֵן אוֹת אֶל מוּל הַמְּאוּרָה:
הַסְּנֶה מִתְלַבֶּה
הַגַּלְגַּל מִתְכַּדֵּר בְּיֶתֶר-עֹז.

הכהן
מַה זֶּה עוֹלַלְתָּ תּוּבַל-קַיִן? מַה זֶּה עוֹלַלְתָּ!

תובל-קין
מַפּוּחַ אֵל-וְקַיִן וְנַפָּחָם הַקּוֹף.
הִנֵּה יִשֹּׁף בִּגְבוּרוֹת...

הכהן
כְּמוֹ חַיָּה פְּצוּעָה.

תובל-קין
הִנֵּה יִשְׂגֶּה כַּסְּנֶה...

הכהן
וּכְמוֹ רֵאָה גוֹנַחַת דָּם.

תובל-קין
וְהִנֵּה מְפַשֵּׂק הַגַּלְגַּל זְרוֹעוֹתָיו וּמְשַׁנֵּס אֶת כַּדּוּר-הָעוֹלָם...

הכהן
כְּחִשּׁוּק אֶת חָבִית מִתְפַּקְּקָה
וְסוֹבֵב וְסוֹבֵב וְסוֹבֵב.

תובל-קין
כִּי הִנֵּה סְחַרְחֲרוּ יְמוֹת-עוֹלָם:
עַד נֶצַח יָשֹׁקּוּ
עַד תֹּהוּ
עַד תְּהוֹם אָדָם וֵאלֹהָיו.
בְּרֵאשִׁית אוֹ אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי?

הכהן
עֲצֹר תּוּבַל-קַיִן עֲצֹר!

תובל-קין
מְגַחֵךְ.
הַכֹּהֵן לֹא אוּכַל עֲצוֹר!
וּכְאַלְפֵי מְגְלְבִים יַצְלִיפוּ בִּשְׁרֵקָה עַל שִׁכְמוֹ הַמְגֻבָּן
שֶׁל כַּדּוּר-הָעוֹלָם.
סֹב סֹב הַגַּלְגַּל קַיִן!
שֹׁף שֹׁף בַּמַּפּוּחַ אֱלֹהִים!
כַּעֲבָדִים מֻצְלָפִים עַל גַּבָּם הַדָּווּי
יִסְתַּחֲפוּ יִשְׁתַּחֲפוּ-נָא דוֹרוֹת מִתְפַּרְזְלִים –
לֹא אוּכַל עֲצֹר!
וְגַם אַתָּה אַל תַּעֲצֹר הַכֹּהֵן!
מַה טּוֹב כִּי לֹא יֵדְעוּ אַחֶיךָ
כִּי כְּזָבִים דִּבַּרְנוּ אֲלֵיהֶם
וְהִנֵּה לְמִנְחָה חֲדָשָׁה מְנֻדֵּי-הַקָּרְבָּן יִתְקַדְּשׁוּ
וּתְהִלִּים בְּפִיהֶם חֲדָשִׁים.
הַסְכֵּת הַכֹּהֵן וּשְׁמַע!

מקהלה
הוֹלְכָה וּקְרֵבָה
וּפְרָעוֹת יָשִׁירוּ.
אַיְלוֹנִית אֲדָמָה
וּסְרָק הוּא כָּל אִילָן
וְקָרְחָה מִכְּמֹהַּ אֶל תְּנוּבָה וָפֶרִי.
וְאִשָּׁה וּבְהֵמָה כִּי יֵלְדוּ
וְתָלְשׁוּ כִּבְאוּשִׁים עָטִין וָשַׁד.
וְאִם קָרְבַּן הַיּוֹגְבִים לֹא נִרְצָה
יְחִי תּוּבַל-קַיִן!
מִי יֹאמַר עוֹד לָנוּ:
"מְלֶאכֶת-הַקֹּדֶשׁ הֵן שׂוּמָה עֲלֵיכֶם
לִבְנוֹת הַתֵּבָה לְדוֹר-הַהַפְלָגָה"
וְאָנוּ מִגְדָּלָה שֶׁל בָּבֶל נָקִימָה
לְךָ תּוּבַל-קַיִן!

מֵאֲחוֹרֵי גַב הָאֹפֶק
כְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל יָדַים כַּשְׁפָּנִיּוֹת
אֲרֻבּוֹת מְקִיאוֹת עָשָׁן:
הָלוֹךְ וְטָפוֹף תִּזַּחְנָה
וּבְטַבַּעַת שְׁחוֹרָה תְּעוּגֶינָה
אֶת הָעָם.

מקהלה
תּוּבַל-קַיִן!
נִשְׁמַת קִיטוֹר נָפַחְתָּ בְּקִרְבֵּנוּ
וְהִנְנוּ בִּמְלוֹא קוֹמָתֵנוּ
אֲרֻבּוֹת עָשָׁן עַל-פְּנֵי אֲדָמוֹת
יֵשׁ אֱלֹהִים
אֲשֶׁר אֶת נִיחוֹחַ עֲשָׁנֵנוּ יִרְצֶה
מֵהֶבֶל שְׂדוֹת-זֶרַע הָרוֹת
מִזֶּבֶל צֹאן וּבָקָר
וּקְטֹרֶת מִזְבֵּחַ.
וְאִם גַּם אֶל מִנְחַת אַחֲרוֹנִים לֹא יִשְׁעֶה
וְקַמְנוּ בַּשֵּׁנִית קַיִן עַל הֶבֶל
וְקַמְנוּ עַד קֵץ.

וְצָהַל
אספסוף
וְאָמַר.
– נִתְבַּדָּה הַכֹּהֵן!
– יְחִי תוּבַל קַיִן!
– יְחִי!

הכהן
הָהּ אַחִים!
רְאוּ עֲשַׁן-קְטָרְתְּכֶם שֶׁמִּתַּמֵּר אֶל עָל
רְאוּהוּ מְגַשֵּׁשׁ בַּחֲלַל-הַשָּׁמַיִם
כְּכֶלֶב חֶדֶר בְּחֶדֶר בְּאֵין אֲדוֹנָיו בַּבַּיִת
וְהוּא לֹא יֵדַע.

תובל-קין
הַהֵיטֵב חָרָה לְךָ הַכֹּהֵן?

הכהן
הֵיטֵב חָרָה לִי עַד בֶּכִי.
כִּי הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ וְהִנֵּה הַקְּטֹרֶת
וְאַיֵּה אֱלֹהִים לִרְצוֹתָהּ?
תּוּבַל-קַיִן
אַתָּה הִמְרַצְתָּ לַקָּרְבָּן אֶת הָעָם הַזֶּה
אַתָּה גַם אַתָּה אֶת הָאֱלֹהִים תְּנָה לָהֶם!

תובל-קין:
לָמָּה אֶתְּנֵהוּ
וְהוּא הֵן לֹא חָפֵץ כָּל קָרְבָּן.
עִם קַיִן שָׁם יִצְחַק הַצְּחוֹק שֶׁלַּפִּיחַ
וּזְקוֹף אֲרֻבּוֹתָיו
כְּמִפְרַשׂ כַּפַּיִם לִבְרָכָה וּקְלָלָה.
צְמָדִים אֲסַרְתִּים אֱלֹהַּ וְקֵינוֹ
צְמָדִים וְסוּמִים
לְסוֹבֵב אֲבָנִים בַּטַּחֲנָה הָרֵיקָה.
הִנֵּה אֶקְרָא לִשְׁנֵיהֶם לְצַחֵק לְפָנֵינוּ!
יִצְטַנֵּף הַגַּלְגַּל הַגָּדוֹל
וּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה כְּמֶרְכְּבוֹת-בַּרְזֶל
רְתוּמוֹת אֶל קוֹפִים דּוֹלְקִים בְּלִי מַעֲצוֹר...

הכהן
לְאָן?

תובל-קין
אֶל מַבּוּל!

הכהן
וְאַחַי בָּרֶכֶב?

תובל-קין
גַּם אָנוּ הַשְּׁנַיִם.

הכהן
עֲצֹר תּוּבַל-קַיִן!

תובל-קין
עוֹד כָּכָה לֹא שָׁרַץ הַשַּׁחַק עֲנָנִים –
אָנֹכִי נְגַפְתִּיו בְּעֵרֶב-רַב צְפַרְדְּעִים.

הכהן
עֲצֹר!

תובל-קין
עוֹד כָּכָה לֹא פָּשְׁתָה כְּכִפַּת בֵּית-תְּפִלָּה
פִּטְרִיָּה מִטַּבּוּר הָאָרֶץ –
אָנֹכִי סְתַוְתִּיהָ.

הכהן
עֲצוֹר!

תובל-קין
קוּם אֵפוֹא וּקְרָא נָא גַם אָתָּה:
שֹׁף אֱלֹהִים!
סֹבָּהּ קַיִן!
הַשְּׁנַיִם הַשְּׁנַיִם
עַד קֵץ!
וְחָמַק אֶל יַרְכְּתֵי הַמְּאוּרָה.

אָז יַחְרֹג
הכהן
אֶל הַגַּלְגַּל
שִׁנָּיו בַּחֲשׁוּקִים יִנְעָץ.
עֲ – צוֹ – וֹ – וֹ – –ר!

וְיִתְעַלָּף.