חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

מְתֹם

אַךְ עוֹד יְהֹוָה יֵשׁ
וְהוּא קְרָאַנִי לָבֹא.
יוֹמָם יְחַזֵּר כָּמוֹנִי עַל כְּרַכִּים
כְּעָנִי עַל פִּתְחֵי שַׁאֲנַנִּים
וּשְׁחָקִים
כְּתֵבַת־הַזֶּמֶר עַל גַּבּוֹ.
חָפַצְתִּי זְעֹק לוֹ: דָּי!
כָּמוֹךְ גַּם אֲנִי פֹּה רָשׁ וִידוּעַ־נֶכֶר.
לַשָּׁוְא יְנַגֵּן יָהּ נִגּוּנֵי־דְוָי לָהֶם
וּלְחִנָּם תַּצְהִיב תֻּכִּי־שֶׁמֶשׁ
וּבְפִיךָ פְּתָק –
לְמִי?!

הָהּ מִי יִדְבֶנּוּ יוֹמוֹ
רַק שָׁעָה אַחַת זְרֹק כִּפְרוּטָה אֶל הַמְּנַגֵּן
לְמַעַן שְׁמֹעַ יָהּ...
כֹּה רַבּוּ פֹּה הַחָפְזָה וְהַמְּהוּמָה
וּלְתַנּוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לָאָדָם
וְלָאֵל.
אַךְ תָּבֹא עוֹד
אַךְ תָּבֹא עוֹד הַשָּׁעָה הָאִיּוֹבִית
וְנִצְּבוּ זֶה מוּל זֶה יְרִיבֵי־עֲדֵי־עַד
וִיתַנּוּ זֶה לָזֶה
עַל הַכֹּל הַכֹּל הַכֹּל.
כְּבָר עֶרֶב־עֶרֶב יוֹרֵד בְּאֵין־רוֹאֶה
אֵל שַׁעַר הָאַשְׁפַּתּוֹת
אֱלֹהִים
וּמְגַשְּׁשׁוֹת בִּדְחִילוּ אֶצְבְּעוֹתָיו:
פֹּה נָשְׁרוּ אַבְנֵי־חֵן מִמִּשְׁבְּצוֹת עֲטַרְתּוֹ.
וְתָבֹא תָּבֹא זֹה הַשָּׁעָה הָאִיּוֹבִית.
הֵן פֹּה וְשָׁם עוֹד פּוֹעֶה שֶׂה לְתֻמּוֹ
הֵן פֹּה וְשָׁם עוֹד בּוֹכֶה מִי־שֶׁהוּא
וּמִבְּלִי־דַּעַת לוֹחֵשׁ: אֵלִי! אֵלִי!

וַאֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת:
בִּזְכוּת טְלֵה־עִזִּים רַךְ הַתּוֹהֶה מֶה־מֶה־מֶה
בִּזְכוּת אֲדָמָה־מְעַט נוֹשֶׁמֶת תְּפִלַּת טַל
וִיקַר צִפֹּרֶן הָעֲרֵלָה עֲלֵי רֶגֶל
עוֹד תַּזְהִיב קָמָה אֵי־בָּזֶה
עוֹד נִזְכֶּה לִרְאוֹת יַד הַשְּׁכִינָה מוֹחָה דִמְעוֹת יֶלֶד
כַּשֶּׁמֶשׁ טַל מִשָּׂדוֹת דְּמוּעוֹת־לֵיל.

אָז סֹבּוּ סֹבּוּ עַל צִירֵיכֶם שַׁעֲרֵי הָאַשְׁפּוֹת
כֻּלָּנוּ נַעֲבֹר פֹּה בָּרָעָב וּבִדְוָי
וּמִי יוֹדֵעַ
אוּלַי יַחְפֹּן עוֹד יְהֹוָה מְלוֹא חָפְנַיִם
אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים
וְשָׁלְמוּ מִשְׁבְּצוֹת עֲטַרְתּוֹ כְּמִקֶּדֶם
וְהָיִינוּ
מְתֹם.