עֲלוּף-צָמָא
שֶׁמָּט עַל שְׂפַת הַנַּחַל
בְּדִמְדּוּמִים עַל מָוֶת-בִּנְשִׁיקָה
גִּדֵּם
אֶל מוּל קַרְנַיִם שֶׁבַּסְּבָךְ –
הוֹ חוּ-אָ-לוּ!
פִּתְאֹם אַתָּה קוֹפֵץ מִמִּשְׁכָּבְךָ
וּבְכוֹכָבִים שֶׁמֵּתוּ מְחַיֵּג
אֶת הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר אוּלַי שָׁכַחְתָּ...
(הַסְתָם מִקְרֶה הוּא זֶה שֶׁאֵין אֲנִי זוֹכֵר
אֶת כָּל הַמִּסְפָּרִים שֶׁל חִיּוּגֵי חַיָּי
מִלְּבַד אֶחָד:
כְּתָלִים כְּתָלִים כְּתָלִים
וְצֶלֶם אֵם שֶׁאֵין יָפָה מִמֶּנָּה! – –
מַה מִסְפָּרִי שֶׁלִּי
הַיּוֹם
בְּצֵל שָׁמַיִם נְמוּכִים
הַמְרַשְׁרְשִׁים בַּחֶדֶר הַלֵּילִי?)
זֶה בְּדִיּוּק! ...לֹא! לֹא!
אִם-כִּי הַקּוֹל (מוּזָר!) קְצָת יֵשׁ בּוֹ
מִלֶּטֶף-צֵל
שֶׁל עוֹף יָרוּי
הַצָּף עַל-פְּנֵי הַזֶּרֶם.
– הַאלְלוֹ! מִי הַמְדַבֵּר?
–אֲנִי הוּא זֶה ...זֶה אַבְּרִי...זֶה אֲנִי...
אֲנִי זוֹעֵק אֵלַיִךְ –אַתְּ שׁוֹמַעַת? –
אֲנִי זוֹעֵק אֵלַיִךְ שִׁיר בְּקוֹל הֲכִי-שׁוֹתֵק.
כָּךְ לֹא שָׁתַק שׁוּם עֹמֶק שֶׁל בָּמָה
שֶׁעֲזָבָהּ אַחְרוֹן הַשַּׂחְקָנִים.
כָּךְ לֹא שָׁתְקוּ עוֹד רַעֲמֵי סוּפוֹת
בְּטֶרֶם בּוֹא רִגְעָם בָּעֲנָנִים
כָּךְ לֹא שָׁתַקְתִּי גַם אֲנִי
עַד רֶגַע זֶה.
עִזְרִי! – אֲנִי זוֹעֵק. –
עִזְרִינִי אַתְּ לִבְרוֹחַ מֵעַצְמִי.
כִּבְרוֹחַ הַכִּנּוֹר מִחֵץ-וָקֶשֶׁת.
כִּי לַיְלָה שָׂם מָצוֹר עָלַי
בְּלִינְץ' שֶׁל כּוֹכָבִים
כִּי שׁוּב הוּא מִתְקַלֵּס בִּי מֵאֱשׁוּן חֲלוֹמוֹתַי
כְּנַעֲרֵי הָרְחוֹב בֶּאֱלִישָׁע:
"נְבוֹ נְבוֹ נְבוֹ –
אֵלֶיהָ לֹא תָּבוֹא!
אֵלֶיהָ לֹא תָּבוֹא –
נְבוֹ נְבוֹ נְבוֹ!"
כִּי שׁוּב עוֹלֶה בִּי הַחֲלוֹם מִמַּעֲבִית הַלַּיְלָה
חֲלוֹם שֶׁל כַּד נִשְׁבָּר אֶל הַמַּבּוּעַ
חֲלוֹם דּוּגִית
שֶׁשַּׁיָּטָהּ חוֹתֵר בְּאֵין מָשׁוֹט –
וְכָל דְּגֵי-הָרֶקֶק לוֹעֲגִים לוֹ:
"אַל-נָא תַּתְקִין לְךָ כִּנּוֹר
מִשִּׁיּוּרֵי הָעֵץ שֶׁל אֲרוֹנוֹת!
תַּלְתַּל שֶׁל מֵת
תַּלְתַּל שֶׁל מֵת
לְקַשְׁתְּךָ!"
וְשׁוּב זוֹעֵק הַלַּיְלָה(זֶה אֲנִי!):
"פֹּה
בְּתוֹךְ חַדְרֵי-הַלֵּב (שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם דָּבָר
אֶלָּא אַתָּה
אַתָּה בִּלְבַד)
תִּהְיֶה קְבוּרָתֶךָ –
בְּסֵמֶל כַּד מַבּוּעַ וּשְׁבָרִים."
הוֹ כַּד
הוֹ אוּד
הוּא אוּד מֻצָּל מִכָּל הַתַּבְעֵרוֹת! –
...זֶה אַבְּרִי הַזּוֹעֵק אֶל חוּ-אָ-לוּ.