חיפוש

כתבי יד

בעשט-סלר

בחגיגות לכבוד הבעש"ט אמר שלונסקי: הבעש"ט הפך לבעשט-סלר

חידודי לשון נוספים...

אֲנַחְנוּ הַגְּדוֹלִים

שָׁעוֹת שֶׁל כְּרָךְ עַרְבִּי מִטַּחַב רְחוּצוֹת
מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן – כְּלַהֲקָה צוֹעֶנֶת.
וְחֵשֶׁק אֱוִילִי: לָצֵאת אֶל רֹאשׁ-חוּצוֹת
וְיָד לִפְשֹׁט – אִלְּמָה וּמִתְחַנֶּנֶת.

בְּגִלּוּי-רֹאשׁ לֵישֵׁב מֵאֲחוֹרֵי גָדֵר.
כְּרֶמֶז לִנְדָבָה – עַל מִדְרָכָה מִגְבַּעַת.
וּבְקֶשֶׁב-עִוָּרוֹן לִשְׁמֹעַ וּלְשַׁעֵר
דְּמוּתוֹ שֶׁל הָעוֹבֵר עַל-פִּי נִגּוּן הַצַּעַד.

לוֹמַר לַגּוּף: אַתָּה הַיּוֹם סְתָוִי.
וְלַיַּלְדוּת (הָהּ פְּלַג-נַפְשִׁי!): הִכּוֹנִי
שׁוּב כִּלְפָנִים תּוֹךְ עֹשֶׁר בֵּית-אָבִי
טִפָּה-טִפָּה לִלְגֹּם אֶת מְתִיקוּת הָעֹנִי.

הָעֹנִי שֶׁרָצִיתָ בּוֹ מְאֹד
וּכְמוֹ יִצְחָק אָמַרְתָּ: אֲמֻשֵּׁהוּ!
כִּי הוּא הָיָה בְּךָ כַּשְּׂחוֹק וְכַדְּמָעוֹת
שֶׁהֵם בְּךָ תָּמִיד גַּם טֶרֶם יִוָּדֵעוּ.

וְשׁוּב לָחוּשׁ: עַזְבוּת. כִּבְאַגָּדוֹת שֶׁל גְּרִים.
לַחְשֹׁב: יַלְדוּת הִיא בִּי שֶׁלֹּא הִשְׁלִימָה.
כְּמוֹ אָז מֵעֵבֶר לַשָּׁנִים וְלֶעָרִים
בְּהֵעָלֵב הַבֵּן עַל אַבָּא-אִמָּא.

כִּי טוֹב הָיָה אֲזַי בַּחֶדֶר כִּבְתוֹךְ אִי
אוֹ בִּמְנוּסָה מִבַּיִת בְּתַחְתִּית הַגֶּשֶׁר
לִשְׁזֹר תְּלָאָה וִיתוֹם כְּמִין תַּגְמוּל לִבְכִי
לִבְדּוֹת נָקָם עַל עֶלְבּוֹנוֹת אֵין-פֶּשֶׁר.

עַכְשָׁו גָּדַלְנוּ וְנִדְמֶה: הַכֹּל בָּרוּר כָּל-כָּךְ
גַּם הָעֶלְבּוֹן גַּם הַתַּגְמוּל גַּם אֵין-הַיֶּשַׁע.
וְאִם נֵצֵא הֲרֵי לֹא בִּיחִידוּת כִּי אִם בַּסָּךְ:
הַיּוֹם לִמְרֹד
מָחָר לִסְגֹּד לָרֶשַׁע.

אֲנַחְנוּ הַגְּדוֹלִים – כּוֹסֵנוּ רְוָיָה
וְסֻלָּמֵנוּ מְפֻלָּד הוּא וְגָבֹהַּ.
וְרַק דָּבָר אֶחָד שָׁכַלְנוּ:
הַבְּדָיָה.
וְעוֹד:
שָׂחוֹק וּדְמֹעַ.

עַל-כֵּן כֹּה טוֹב כִּי תּוֹךְ שִׁרְיוֹן בַּגְרוּת
נִפְעָם וְלֹא-נִגְרָע נוֹשֵׁם עוֹד תֹּם הַיֶּלֶד.
וּבְעֶרֶב שֶׁכָּזֶה יֵשׁ תִּתְקָפְךָ זָרוּת
וּכְאֶת כּוֹכָב בָּדוּי תַּחְמֹד אֶת הָאִוֶּלֶת.

תַּחְפֹּשֶׂת וּבְדָיָה!
הֵן בִּזְכוּתְכֶן בִּלְבַד
נוּכַל עוֹד – הַגְּדוֹלִים! – עַל פְּנֵי תֵּבֵל יוֹאֶשֶׁת
כְּאָז
וּכְמוֹ הַיּוֹם
וַעֲדֵי-עַד
לִבְכּוֹת-בַּחֲרוּזִים וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ עוֹד.

 

מִיָּמִים בָּאֹהֶל