חיפוש

כתבי יד

על נערה שרצתה להגיש לו פרח "פה רך ברצון אקבל ממך!"
אבל התכוונתי בחית, ניסתה הנערה להסביר, "את החטא אני לוקח על עצמי" השיב שלונסקי.....

אנקדוטות נוספות...

בְּצֵל שַׁדַּי

נִכְנַס תַּמּוּז
(הָהּ תַּמּוּז-בַּלָּהוֹת עַל אַדְמַת אוּקְרַיְנָה!)
וַאֲנִי עוֹדִי נַעַר אֶת נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל
בֶּן-זְקֻנִים לְאֵלִים וְאָדָם
וָאֵצֵא
וְצֵידָה אֵין אִתִּי לַדֶּרֶךְ.

אָמַרְתִּי:
בֶּן-בַּיִת אֲנִי תַּחַת גַּג כָּל שָׁמַיִם
וּבְחָפְזִי בֵּין מִשְׁכְּנוֹת-אָדָם כִּי רַבּוּ
פֹּה אֶלְקֹט כּוֹכָבִים כְּגַרְגְּרֵי-שָׂדֶה
שָׁם אִינַק מֵחַמָּה עֲגֻלָּה כְּשַׁד
וְטוֹב לִי כִּי אֶפְעֶה טְלֵה-אָדָם:
לְחַיִּים!
וּבַת-קוֹל אִם תַּעַן וְאִם לֹא תַעַן הֵדָהּ
אֵלַי יְגֻנַּב:
לְחַיִּים!

*
אִי אֵינְכֶם יוֹדְעִים עוֹד לִשְׁרֹק הַתְּפִלָּה
כְּאָחִי – הַצַּדִּיק הַכַּפְרִי.
בְּסֻלְיַת הַסַּנְדָּל הַמְסֻמָּר בְּכֶסֶף
פָּסַע עַל רֹאשִׁי הַלַּיִל
וְעַתָּה נִתְיַחְפוּ שָׁמַיִם וְטוֹב לִי:
כֹּה נָרוּץ – הַשְּׁנַיִם.

וּבְחָפְזִי
עֲנֻגִּים וְקַלִּים לְלֶחְיֵי הַכּוּשִׁית
מִצְעָדַי הַיְחֵפִים כַּחֲטָף-נְשִׁיקָה.
וְאַחֲרַי – כְּגוּרִים לַחְלַחִים נְחָלִים –כְּלַבְלָבִים
בְּמֶלֶל יְמַלֲלוּ:
יָמָּה!

וְהִנֵּה הַשַּׁחַר.
עוֹד רֶגַע וְיָגַח מֵרֶחֶם שָׁמַיִם
בְּכוֹר-בֹּקֶר:
כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה הֵחֵלָּה הַבְּרֵאשִׁית.
אָז יֵצֵא אֵל שַׁדַּי מֵעִם הַיּוֹלֶדֶת
וּבְחֵיקוֹ הַנּוֹלָד:
צְהֹב-שֵׂעָר אַדְמוֹנִי וּפֶרֶא כָּמוֹנִי.

– אַח הָדוּר וְנָאֶה עוֹלָמְךָ רִבּוֹנִי
וְטוֹבִים הַמְּאוֹרוֹת בָּרָאתָ בִּשְׁבִילִי.
בִּשְׁבִילִי הַאֵין זֹאת?
– בְּוַדַּאי בְּוַדַּאי!

וְלָקַח גַּם אוֹתִי אֶל חֵיקוֹ הָרָחָב
מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק
וְשָׁמַע אֶל רִשְׁרוּשׁ הַדָּמִים בִּבְשָׂרִי
כִּשְׁמֹעַ אֶל תְּפִלָּה.

מַה טּוֹב כָּכָה לִרְכֹּב עַל בִּרְכֵּי אֱלֹהַּ
כְּעַל בִּרְכָּיו שֶׁל סַבָּא
וּלְמוֹלֵל בְּלִי דַעַת מֶה הָגוּת תְּעִיבוֹ
אֶת זְקָנוֹ הָרָחָב וָשָׂב.
– אָסוּר!
– וַאֲנִי רוֹצֶה!
וּצְחוֹקֵנוּ הַטּוֹב וְהָרַעֲנָן כִּבְרֵאשִׁית
יְרֻנַּן עַד אַפְסֵי מֶרְחַקְיָהּ.

אִי אֵינְכֶם יוֹדְעִים עוֹד שְׁרֹק: הַלְלוּיָהּ!
כִּי טוֹב! כִּי טוֹב! כִּי טוֹב!