חיפוש

כתבי יד

כשסיפרו לאברהם שלונסקי שבשירי איזה משורר צעיר מופיעים כמה בתים משיריו העיר: בתים יש שם? שכונות שלימות יש שם!


אנקדוטות נוספות...

תּוּבַל-קַיִן בֶּחָצֵר

הַשְּׁבִי הָרִאשׁוֹן בְּרָזֵי הַיּוֹצֵר.
הַפְשֵׁל-שַׁרְווּלִים וּבְלֹרִית מוּל מַפּוּחַ.
דּוּ-זֶמֶר קֻרְנָס וְסַדָּן בֶּחָצֵר.
גִּצִּים כְּתִפְרַחַת בָּרוּחַ.

וּפְנִימָה! כִּי פְּנִימָה – חָכְמַת הַכֵּלִים.
רַק סַבָּא אָהַב סַדְנָתְךָ תּוּבַל-קַיִן.
אִמֵּנוּ לוֹחֶנֶת שִׁירֵי-עֲמֵלִים.
אָבִינוּ הוֹגֶה בְּיוֹצֵר-יֵשׁ-מֵאַיִן.

וּבְתוֹךְ הַשִּׁדָּה בְּפִנַּת הַקִּיטוֹן
מִשְּׁלַל הַתְּרָפִים שֶׁל הָרְחוֹב וְהַבַּיִת.
אוֹמִים וּבְרָגִים וְקֻנְטְרֵס וְעִתּוֹן:
מַלְקוֹחַ הַבֵּן כְּחוֹזֵר מִן הַצַּיִד.

וּפַעַם – אֵין-הֶגֶה כְּפֶקַע מֵיתָר.
חוֹרֶשֶׁת הָעִיר שֶׁכָּלְתָה מֶנָּה רֶגֶל.
בְּבֵית-הַנְּתִיבוֹת קוֹל צוֹפָר שֶׁל קַטָּר.
מִיכַיְלוֹ. וְאִמָּא. וְדֶגֶל.

וְעֶרֶב. וּשְׁנֵי אַלְמוֹנִים. וּפְקֻדּוֹת.
מַה הֵם חוֹפְשִׂים כָּאן – גַּמָּד וְכִפֵּחַ!
וְאֵיזוֹ חֻצְפָּה הִיא – סְתָם-כָּכָה לִשְׁדֹּד
מֵחֶדֶר שֶׁל יֶלֶד! – וְהוּא מִתְוַכֵּחַ:

"בְּרָגִים? זֶה שֶׁלִּי! קֻנְטְרֵסִים? כָּכָה – צְרוֹר...
הִנֵּה גַם אֶקְדֹּחַ... (הַשְּׁנַיִם אָז עָטוּ!)
זֶה יֹפִי שֶׁל בְּרָאוּנִינְג! מוֹשְׁכִים – וְיוֹר-יוֹר!
אַךְ זֶהוּ שֶׁל אִמָּא. רַק תְּמוֹל הֱבִיאַתּוּ."

וְלַיְלָה בָּעִיר כֶּחָתוּל הָרוֹבֵץ.
יָרֹק הוּא הַגֵּץ מֵעֵינַיִם שֶׁל מָעְלָה.
אֵין רֶגֶל בָּרְחוֹב. וְיָרֹק הוּא הַגֵּץ...
וּשְׁנַיִם צְלָלִים – וַחֲמָק! – הַנָּמָלָה.

אָז בַּיִת אֶל בַּיִת כְּצֹאן נִבְהָלוֹת.
בַּיִת אֶת בַּיִת יַחְבֹּקוּ.
נִדְמֶה: כִּמְעַט-רֶגַע יַתְחִילוּ לִגְעוֹת
סֶגוֹל-מֵם
סֶגוֹל-מֵם
עַד אוֹר בֹּקֶר.

הַשֶּׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר עָמוּם כְּפָנָס.
אָבֵל מִקְדָּשְׁךָ אַלּוּפִי תּוּבַל-קַיִן.
אַתָּה לֹא חָזַרְתָּ אֶל שִׁיר הַקֻּרְנָס.
גַּם אִמָּא לֹא שָׁבָה עֲדַיִן.