מָה עוֹלַלְתָּ אֱלֹהִים לְאֶחָד מֵרִבּוֹא רְבָבָה
כִּי חָכַמְתִּי מְאֹד וּגְבֹהָה אֲדַבֵּר בַּשָּׁעַר.
הַרְפֵּנִי יָהּ. שְׁלַח בְּיַד תִּשְׁלַח
כִּי תָּמִיד־תָּמִיד־תָּמִיד עוֹדֶנִּי נָעַר.
מִבֵּין הָאֲסַפְסוּף לְקַחְתַּנִי אֱלֹהָי.
בֵּין יְחֵפֵי־לֵבָב חִמַּדְתִּי לָשֶׁבֶת.
כְּדוּדָאֵי־מִדְבָּר כַּהֲמוֹן רָאשֵׁי בְּשָׂמִים
הֵנֵץ הַשִּׁכָּרוֹן בַּנֶּפֶשׁ הַקַּשֶּׁבֶת.
אַךְ אַתָּה תִּרְגַּלְתָּ לִלְשׁוֹנִי צַחוֹת וְצַחְצַחוֹת
אַתָּה בָּצַרְתָּ אֶת כַּרְמִי וְהוּא סְמָדָר
אֶת כָּל יְשִׁימוֹנַי צִוִּיתָ לְנַכֵּשׁ
מִן הַקִּמּוֹשׁ וְהַדַּרְדָּר.
אֲבוֹי לִי כִּי הָיוּ שָׁמֶיךָ כִּשְׂדֶה שֶׁלֶף
וּבַחוּץ רַק שְׁנֵיִם: יֶלֶד וַאֲנִי.
"הִנֵּה הַלֵּיל" – יִשְׁאַל – "וְאֵי כָּל כּוֹכְבֵי אֶלֶף?"
אֵיךְ אַגִּיד: "הַלַּיְלָה אַדְלִיקֵם לָךְ בְּנִי!"