כָּךְ לֹא הָיָה זֶה כְּבָר. נִדְמֶה: כָּךְ לֹא הָיָה עוֹד.
מִכָּל רִקְמוֹת גּוּפִי גּוֹעִים בָּשָׂר וָדָם.
וְכָל הָרָהִיטִים בְּהִתְפַּיְּסוּת נִרְגַּעַת
פִּתְאֹם הוֹשִׁיטוּ לִי יָדָם.
וְחַלּוֹנוֹת חֶדְרִי כֻּלָּם צוֹפִים הָרְחוֹבָה
כְּאִלּוּ בִּשְׁלוֹמָם הוֹפִיעַ מִי לִדְרֹשׁ.
נִדְמֶה: עוֹד מֵעוֹלָם כֹּה לֹא תִּמֵּר לַגֹּבַהּ
אֲוִיר קֵיצִי נִצָּב בְּגִלּוּי-רֹאשׁ.
וּמֵעוֹלָם כַּיּוֹם עוֹד לֹא יָדַע שׁוּם כֶּלִי
אֵיזֶהוּ – וּמִמַּה הוּא – וְאֵיפֹה?
וְשׁוּם אִילָן כְּפַעַם זֹאת נִדְמֶה לִי
אֶת סוֹד זַרְעוֹ לֹא חַי עוֹד עַד סוֹפוֹ.
כִּי טוֹב בְּבֹקֶר זֶה בְּתוֹךְ קִרְיָה נִפְעֶמֶת
כְּאֶל בְּרֵאשִׁית לִפְסֹעַ וְלֵידַע:
כָּל נְשִׁימָה זוֹ רֵאָתְךָ נוֹשֶׁמֶת
חַדְפְּעָמִית כְּרֶגַע הַלֵּדָה.
כָּל דֶּרֶךְ מוֹלִיכָה אֶל בַּיִת וְאֶל אִמָּא.
אֶל זֶרַע
אֶל דִּמְעָה
אֶל אֵגֶל-טָל.
מוֹלֶדֶת כְּאַבְהוּת בְּקִרְבְּךָ הִיא פְּנִימָה.
הִיא רַק בְּךָ אוֹ שֶׁאֵינֶנָּה כְּלָל.
כִּי הֵן רַק פַּעַם זֹאת נִתְּנָה דְּמוּתְךָ בַּחֶלֶד
רַק פַּעַם זֹאת בָּשַׁלְתָּ עַד מְאֹד
וְכָל טִפָּה בַּגּוּף
כֹּה רְוָיָה וְכֹה גוֹחֶלֶת
רַק פַּעַם זֹאת
הַפַּעַם
וְלֹא עוֹד.