חיפוש

כתבי יד

אברהם שלונסקי יצא לאחר ההצגה הראשונה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא"- -. נשאל: ומה דעתך?
השיב: אין המטאטא אלא מעט התה שנשתייר מן הקומקום (הכוונה לתיאטרון הסטירי "הקומקום")

אנקדוטות נוספות...

חֲצוֹת

חָצֵר עֲזוּבָה. בְּטַבּוּרָהּ – חֻרְבָּה נוֹפֶלֶת.
עַל הַסַּף – עֵדָה גְדוֹלָה עֲטוּפָה טַלִּיּוֹת לְבָנוֹת –לַהֲקַת מִתְנַבְּאִים וְהֵמָּה דוֹמִים לִפְרָחִים גְּדוֹלִים
הַנָּעִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא עַל בְּרֵכָה רוֹגַעַת וְרוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת.

קול ראשון
וְשׁוּב אֲנִי עֲלֵי אֲדָמָה וְתָאֳרָהּ
כִּזְקֵנָה אַחַר בְּלוֹתָהּ
וְאַיֵּה הָאָדָם?
שְׁחוֹחַ יְהַלֵּךְ
וְיִמְחַץ רַגְלָיו בִּמְכִתַּת הַלּוּחוֹת
אֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ לְמַעַן יִחְיֶה.
אוֹ בְּתוֹךְ הָאֵפֶר יֵשֵׁב
וְחֶרֶשׁ יִקַּח לוֹ מֵהֵמָּה וְיִתְגָּרֵד
עֲדֵי יִפָּתַח פִּי-הַבָּשָׂר וְיִשְׁאַג:
"אָדָם! אָדָם! עוֹדְךָ מַחְזִיק בְּתֻמָּתְךָ?
בָּרֵךְ אֱלֹהִים – וָמוּת!"
אוֹי-לָנוּ מִן הָאֲיֻמָּה בַּשְּׁאָגוֹת
אִם לֹא בְּעוֹד-מוֹעֵד פָּנֶיהָ נְקַדֵּם.

קול שני
וְשׁוּב עִמְּךָ אָנֹכִי אָדָם
עוֹמֵס אֱלֹהִים עַל שֶׁכֶם פְּצוּעָה
וְעֵינֶיךָ תִּכְלֶינָה: עָיָפְתִּי!
כִּי הִכְבִּיד עָלֶיךָ אֱלֹהִים גְּדוֹלִים
וְעָיְפָה הַכָּתֵף מִשֵּׂאת הַצְּלָב.

המתנבּאים
אָכֵן כָּרַע-נָפַל הָאָדָם כִּי קָטֹן הוּא!

קול-בינים
אַל תַּרְשִׁיעוּהוּ כִּי קָטֹן הוּא
קוּמוּ גַּעֲרוּ בֵּאלֹהָיו:
"לָמָּה שָׂגַבְתָּ כָּכָה?
לָמָּה הִכְבַּדְתָּ חָזוֹן!"
כִּי זֶה הַחַטָּאת הַגְּדוֹלָה
אֲשֶׁר שָׂגַב מְאֹד.

קול שני
אָכֵן רַבּוּ הַמַּדְוִים וּגְדוֹלָה הַשַּׁוְעָה
אַךְ לֹא מִסְּבָלוֹת יְשַׁוֵּעַ אָדָם
כִּי מֵאֶפֶס-צְלָב.
הֲתִרְאוּ:
שִׁבְרֵי צְלוּבִים
אֲשֶׁר פֹּרְקוּ מִנִּי כָּתֵף וְהָבְקָעוּ
מְדוּרָה קְטַנָּה לַעֲרֹךְ עֲלֵי אָרֶץ.
וּבָעֲרָה הַמְּדוּרָה
וְתָלְשׁוּ פַּעֲמוֹנִים מִִקָּדְקֳדֵי כְּנֵסִיּוֹת
וּשְׁפָתוּם כִּדְוָדִים גְּדוֹלִים
וְזָדוּ בָּם הַנָּזִיד וּלְעָטוּהוּ זָלוֹל וְלָעוֹט:
חַיִּים! חַיִּים! חַיִּים!
אֵין זֹאת כִּי קָרְבָה הַשָּׁעָה
אֲשֶׁר לְהִצָּלֵב שֵׁנִית.

קול-בינים
הַמְעֵט לְךָ זֶה כרעם לַעֲיֵפָה פַּעַם אחת?

קול שני
לַיְלָה-לַיְלָה אֶרְאֶה:
הַר-חֹרֵב
חוֹכֵךְ מַרְגְּלוֹתָיו בַּחֲרוּלי הַסְּנֶה.
הַיְגָרֵד גַּם הוּא אֶת שְׁחִינוֹ כִּי פָּשָׂה
אוֹ יְמַשֵּׁשׁ לָדַעַת
אִם לֹא כָּבְתָה אֵשׁ-הָאֱלֹהִים?
וּפִתְאֹם
זַח מִמְּקוֹמוֹ הָהָר
וּבְצִפָּרְנֵי-חֲרוּלִים יְתַפֵּשׂ
יַעֲלֶה וְיִרְבַּץ עַל גַּב הַגֻּלְגָּלְתָּא.
וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא אֵלַי
וַתִּכְבֶּה הָאֵשׁ.
וָאֶחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה
כִּי בִּינוֹתי:
אֶל צְלָב חָדָשׁ יְיַחֵל הָאָדָם.

קול ראשון
לֹא אֶל צְלָב כִּי אֶל לוּחוֹת-הַבְּרִית
אֶל רֶסֶן יוּטַל עָלָיו
לְמַעַן יִמְשֹׁךְ הַקָּרוֹן
עַל פְּנֵי דְרָכִים נִתְקַוְּצוּ מִשָּׁמִיר וָשָׁיִת
וּבַקָּרוֹן – אֱלֹהָיו.

קול-בינים
שׁוּב אֵלִים. שׁוּב צְלָב וְלוּחוֹת.
וְהָאָדָם
כְּגָמָל זָקֵן אֲשֶׁר נִמְחֲצָה דַּבַּשְׁתּוֹ
רוֹבֵץ בְּמִדְבָּר-לֹא-דֶרֶךְ וְנֶאֱנָק:
"פְּרֹק! פְּרֹק הָרַכָּב!"
תְּנוּ תְּשׁוּעָה לָאָדָם אוֹ-אָז יִסְכֹּן
לְכַתֵּף הַטַּעַן הַגָּדוֹל.
מִשְׁחוּ הָאוֹפַנִּים נְבִיאֵי-אֱלֹהִים
וּמַלְּאוּ הַקָּרוֹן דָּגָן.
תְּשׁוּעוֹת-דָּגָן הָחִישׁוּ לוֹ!

קול שני
אֵיכָה אֶחְדַּל
וְעִקְּבוֹת הַמַּשְׂמְרוֹת
כְּחוֹתְמֵי-טַבַּעַת בִּבְשָׂרִי.
הִנְנִי וְיָצָאתִי אֵלֵיהֶם וְכֶתֶר-הַחוֹחִים עַל רֹאשִׁי
וְהֵמָּה יִצְבְּאוּ עָלַי כְּמוֹ אָז:
"יִצָּלֵב! יִצָּלֵב!"
וְיַחְתּוּ אֵשׁ אֶל תַּחַת כִּפּוֹת-רַגְלָי.
וְאַחַר יִתְרַפְּקוּ עַל גֵּוִי הַמּוּקָע
וְיַעַמְסוּ הַצְּלוֹב.
אַךְ מַה זֶּה?
הִנֵּה גּוֹלֵשׁ לוֹ סִינַי גָּלוֹשׁ וְטָפוֹף אֲחוֹרַנִּית.
הִנֵּה נוֹשְׁרִים קוֹצֵי-הַסְּנֶה וְעָדָה שׁוֹשַׁנִּים לַחֲרוּלָיו
וְהֵמָּה כְּטַלִּית לְבָנָה אֶת גֵּווֹ יַעֲטֹפוּ.
הִנְנִי וַהֲסִירוֹתִי גם אֲנִי אֶת נֵזֶר-הַמַּכְאֹבוֹת
וְאֶל מֶצַח גֻּלְגָּלְתָּא אֶעֶנְדֶנּוּ
וְהָיָה גַם הוּא כַּטּוֹטֶפֶת הַלְּבָנָה –
כִּי קָרְבָה הַתְּשׁוּעָה

קול-בינים
כִּי נְחוּצָה הַיְּשׁוּעָה!

קול שני
אַתָּה אָמַרְתָּ.

הֲמוּלָה.

המתנבּאים
– מִי שָׁם?
– מִי זֶה נְתָנָם לָבֹא?
– נַעֲלוּ הַשְּׁעָרִים!
– לָמָּה עֳטוּפֵי שְׁחוֹרִים כֻּלָּם?
– וּבְרֹאשָׁם אִישׁ שֵׂיבָה וְגַם שֵׂיבָתוֹ שְׁחוֹרָה?
– הוֹצִיאֵם הַשַּׁמָּשׁ!
– הוֹצִיאֵם!
– זָר בַּל יָבֹא!

קול ראשון
אִם זָכוּ לָבֹא יָבֹאוּ.
גְּשׁוּ עוֹטֵי-הַשְּׁחוֹרִים!
קְרֵבִים.
בִּידֵיהֶם אֲבוּקוֹת
וְהֵן לֹא תָּאֵרְנָה
וְרַק בְּלוֹרִית-עָשָׁן תַּפְשֵׁלְנָה לַאֲחוֹרֵיהֶן
וְהֵמָּה בִּשְׁחוֹרָם כִּפְרָחִים אֲשֶׁר יִגֹּעוּ
לְאוֹר הַיָּרֵחַ
עַל בְּרֵכָה זָעָה.

קול ראשון
בָּרוּךְ בֹּאֲךָ בְּרוּךְ-אֱלֹהִים.
מַה זִּה כִּי שָׁבָה יַד יְהֹוה
לִהְיוֹת בְּךָ
לְהַכּוֹתְךָ בִּשְׁחִין רָע?
וּמָה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמְּךָ?
וְהַמַּדִּים אֲשֶׁר עֲטַפְתֶּם?
וְהָאֲבוּקוֹת?

המתנבּאים
– כְּאֵל בֵּית-קְבָרִים בָּא הֲלֹם.
– וְעִמּוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינִים לַחֻפָּה הַשְּׁחוֹרָה.
– אָכֵן לֹא הֶבֶל זֶה בֹּאָם.

איוב
מַה הַכְּנֶסֶת הַזֹּאת לָכֶם
פֹּה בַּחֲצַר בֵּית-הַתְּפִלָּה הָעַתִּיק
הַמָּט נִלְפֹּל?
הֲכִי רְאִיתֶם אֶת הָאָדָם שֶׁהוּא דָבֵק בַּחַיִּים
וְלֹא יָבוּז לָהֶם
וְלֹא יָשְׁרָה בְּעֵינֵיכֶם?
וְרַק זֹאת חֲפַצְתֶּם אֲשֶׁר יוֹחִיל לִישׁוּעוֹת
וַאֲשֶׁר יִתְפַּלֵּשׁ וַאֲשֶׁר יִגְנַח:
"דָּוִים דָּוִים אָנוּ!
כּוֹכָב חָדָשׁ הָבו לָנוּ כִּי קַצְנוּ בְּכוֹכַב-הָאָרֶץ!"
הוֹי אַתֶּם הַנִּבָּאִים עַל כּוֹכָבִים אֲחֵרִים!

המתנבּאים
– כְּדַבֵּר אַחֵד הַשּׁוֹטִים יְדַבֵּר.
– בִּנְבִיאֵי-אֵל יִתְקַלֵּס.
– בַּהֲבֵל פִּיךָ שָׂרְפֵהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים.

קול ראשון
רָאִיתִי סְפִינָתְךָ אִיּוֹב וְהִנֵּה רֵיקָה מֵאָדָם
וְהִנֵּה לְבַדְּךָ בַּעֲשָׁנָהּ תִּתְפַּלֵּשׁ
כִּבְטֶרֶם הֵרָפְאֶךָ
וָאֹמַר: מִחוּץ-לַמַּחֲנֶה הוּא כַּכָּתוּב.
וְאֵיכָה זֶה הִרְהַבְתָּ בֹּא הֲלֹם
וְגַם אֶת טְהוֹרִים פִּתִּיתָ אֲשֶׁר יֵלְכוּ אַחֲרֶיךָ?
לְמַעַן פְּשֹוֹת הַנֶּגַע?
לְמַעַן סְפוֹת מַכְאוֹב עַל מַכְאוֹבִים
וְהֵמָּה כָּבְדוּ מִנְּשֹא?
כִּי הִנֵּה יֵאָנַח הָאָדָם וְיִזְעַק:
"הוֹשַׁע נָא! הוֹשַׁע נָא!"
וְלָמָּה תֵּבֶז לְאֶנְקָתוֹ?
נְטֵה יָדְךָ רוֹפֵא-הַחוֹלִים וּרְפָא צָרַעְתּוֹ.
יְטַהֵר אִיּוֹב
וְיֵחַד גַּם הוּא בִּכְנֶסֶת הַגּוֹאֲלִים

איוב
אֱסֹף יָדֶיךָ בַּעַל-הָרְפוּאוֹת!
אַתָּה אֲשֶׁר הוֹרֵיתָ הֲלֹךְ אֶל מַכְאֹבוֹת
וְגַם הָלַכְתָּ
אַתָּה אֲשֶׁר הָיִיתָ אֶת הַמַּכְאֹב
אַךְ הֱיוֹתוֹ לֹא הוֹרֵיתָ
אַתָּה אִישׁ-קְרִיּוֹת שֶׁלַּדְּוָי
אֲשֶׁר עֵקֶב שְׁלֹשִים-הַשֶּׁקֶל אֲשֶׁר לַיְּשׁוּעָה הַקְּטַנָּה
אֶת הַפְּדוּת הַגְּדוֹלָה הִסְגַּרְתָּ!
לֹא פִּטְרִיָּה בְּיוֹם סְתָו
לֹא צָרַעַת בַּבָּשָׂר
זוּ כֹּהֵן גָּדוֹל יְאַסְּפֶנָּה
הוּא הַדְּוַי.
כּוֹכָב מִמָּרוֹם הוּא
כּוֹכַב-לֶכֶת אֲשֶׁר לֹא יֶחְדַּל אֶת נָגְהוֹ
כַּאֲשֶׁר לֹא יַאַסְפוּ נָגְהָם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ
וְאוֹתוֹ תְּסוֹבֵב אֲדָמָה
עָלֶיהָ הָאָדָם יְהַלֵּךְ
בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת-רַגְלָיו יְהַלֵּךְ
כִּי אֵין זוּלָתָהּ.
וְלָמָּה תַּפְרִיעוּהוּ: גְּאֻלָּה!
וְהוּא יוֹחִיל
אֶל כּוֹכָבִים אֲחֵרִים!
וּבְתוֹחַלְתּוֹ לְכוֹכַב-לֶכְתּוֹ יִבֶז.
הַרְפּוּ מִן הָאָדָם!
יֵלֵךְ לְסִבְלוֹתָיו וְיֹאהֲבֵם
כִּי הִיא הַפְּדוּת!

המתנבּאים
– הִנֵּה עַל פָּנֶיךָ בֵּרַכֲךָ הֲתִשָֹּא לוֹ?
– אֵימִים תְּהַלֵּךְ עָלֵינוּ סְפִינָתוֹ וְלֹא תְּנֻפַּץ?
– שָׂרוֹף תִּשָּׂרֵף
– צָלוֹב יִצָּלֵב!

קול שני
חָלִילָה פֶּן יִקְדַּשׁ מְאֹד בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן
וְהָלְכוּ אַחֲרָיו וְנָשְׂאוּ אֶת צְלָבוֹ
לִקְרֹא "לֹא לֹא!" לְכָל תְּשׁוּעָה.

קול ראשון
אִם יֹאבֶה הָאָדָם וְאִם יְמָאֵן
בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה יִוָּשַׁע
כִּי לֹא לְמַעֲנוֹ הַיְּשׁוּעָה בִּלְתִּי אִם..

איוב
הָהּ אַתֶּם גּוֹאֲלֵי-לְמַעַן
הַבּוּז לָכֶם!

המתנבּאים
– הַבּוּז?!
– בֶּן-מָוֶת הוּא!
– צִלְבוּהוּ!

אַךְ פִּתְאֹם
בת-קול
רִאשׁוֹן לַנְּבִיאִים!

קול ראשון
הִנֵּנִי!

בת-קול
חָרָה אַפִּי בְּךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ
כִּי לֹא דִּבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב.

קול-ראשון
אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּבַת-קוֹל!
אֶל חִכְּךָ שׁוֹפָר אֵלִיָּהוּ!
וְאַתָּה אִיּוֹב סְתֹם הַדְּבָרִים
וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמָּךְ מֵעַל פָּנֶיךָ שַׁלַּח.
כִּי קָטֹן הָאָדָם
וְהַיְּשׁוּעָה הַקְּטַנָּה
הִיא לְבַדָּהּ יָאֲתָה לוֹ.

איוב
לֹא אֶסְתֹּם דְּבָרַי
וְגַם הָאֲנָשִׁים מֵעַל פָּנַי לֹא אֲשַׁלַּח
כִּי גְדוֹלִים הֵם
וְאוֹר-כּוֹכָבָם שָׁחוֹר.

קול-בינים
וְאָנוּ בְּטַלִּית לְבָנָה נְעַטְּפֵם.

איוב
וְהִשְׁחִירָה טַלִּיתְכֶם גַּם הִיא.

קול-בינים
וַאֲנִי בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל אֶתְקַע.

איוב
וְרוּחַ תִּטְרֹף אֶת הַתְּקִיעָה.

קול-בינים
אֶת סְפִינָתְךָ בְּקַרְדֹּם נְבַקֵּעַ.

איוב
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: תֵּבֵל.
וְעָלֶיהָ הֲנִיפוֹתֶם הַגַּרְזֶן!

קול-בינים
שְׁמַע אִיּוֹב!
לָמָּה תִּהְיֶה אַתָּה לְבַדְּךָ כְּעוֹרֵב בֵּין יוֹנִים
וּסְפִינָתְךָ כְּמַטְלִית שְׁחוֹרָה עַל שֶׁלֶג שַׁחֲרִית.
הִנֵּה בְּפִיךְ נָתַתִּי שׁוֹפָרִי
צֵא וְתֶקַע
כִּי מָחָר בֶּן-דָּוִד בָּא.

איוב
מְהַרְהֵר.
וּפֶתַע כְּמוֹ אֶל נַפְשׁוֹ.
לֹא אֲחַלֵּל בַּחֲלִילִים וְלֹא לִי
וּמַה בְּשׁוֹפָר לָבָן אֶתְקַע
וְלֹא רָצִיתִי בּוֹ.
כְּאָרוֹן שָׁחוֹר אֶשָּׂא מֵתִי עַל גָּב
וְלֹא אֵדָעֶנּוּ.
כְּאָרוֹן שָׁחוֹר לַיִל עַל כֶּתֶף אֲדָמָה
וּמִי הַמָּנוֹחַ?
חַכֵּה תְּחַכֶּה לוֹ סְפִינָתִי:
הוּא יָבֹא! הוּא יָבֹא!
אוֹמֵר לָלֶכֶת וְעִמּוֹ מַלָּחָיו.

המתנבאים
– אֶל מָה יִרְמְזוּ דְּבָרָיו?
– אֵין זֹאת כִּי יָזַם אֵימָה.
– צֵא צֵא מִפֹּה!
– לֹא! פֶּן יבַצַּע אֶת זְמָמוֹ.
קוֹלוֹת הַמִּתְנַבִּאים שֻׁסְּעוּ לְפֶתַע.
מִן הַיַּרְכָּתַיִם – קוֹל עֲנוֹת.
אִיּוֹב וּמַלָּחָיו עוֹמְדִים מִלֶּכֶת.

השמש העור
סוּרוּ! סוּרוּ מִפֹּה!
זָר לֹא יִקְרַב! מִי אַתֶּם?!
שְׂטוּ וַעֲבֹרוּ!

קולות
הִדְפוּהוּ! הִתְפָּרְצוּ!

קול רִאשון
הֱנִיחָם וְיָבֹאוּ!

הגבן הזקן
וְאַחֲרָיו עוֹד אֲנָשִׁים
מִתְפָּרְצִים אֵלָיו.
– הִנֵּהוּ! הִנֵּה!
– סוֹרֵר הָיִיתִי וְהִשְׁפַּלְתָּ רוּחִי – הֲשִׁיבֵנִי אֶל סוּרִי!
– מַמְרֶה הָיִיתִי וְהִשְׁפַּלְתָּ בִּרְכַּי – הֲשִׁיבנֵי אֶל מִרְיִי!
– הָשִׁיבָה! הָשִׁיבָה!
– כִּי לֹא חָפַצְנוּ שְׂבַע!
– לֹא חָפַצְנוּ!

השמש העור
סוּרוּ! סוּרוּ מִפֹּה!

קולות
שִׁמְטוּהוּ!

קול שני
הֲנִיחֵם וְיָבֹאוּ!

הגבן הזקן
וְאַחֲרָיו הַמִּתְפָּרְצִים
– הִנֵּהוּ! הִנֵּה!
– עִוֵּר הָיִיתִי וַתִּפְקָחֵני – הָשִׁיבָה לִי סַנְוֵרֵי!
– מְצֹרָע הָיִיתִי וַתִּרְפָּאֵנִי – הָשִׁיבָה לִי צָרַעְתִּי!
– שׁוֹטֶה הָיִיתִי וַתְּשַׁפֵּנִי – הָשִׁיבָה לִי עִוְעַי!

– הָשִׁיבָה! הָשִׁיבָה! לָנוּ!

– כִּי לֹא חָפַצְנוּ מַרְפֵּא
– לֹא חָפַצְנוּ!

עֲדַת הַמִּתְנַבְּאִים
מְלִיטִים פְּנֵיהֶם בְּטַלְיוֹתֵיהֶם הַלְּבָנוֹת.
הֶעָשָׁן מִשְׁתַּרְבֵּב וְקוֹרְעָן.
אִיּוֹב פּוֹנֶה אֶל נֹכַח הַשַּׁעַר וְהוֹלֵךְ.
וְאַחֲרָיו – מַלָּחָיו הַגִּבֵּן וַאֲנָשָׁיו.

המתנבּאים
עֲטוּפִים בְּטַלְיוֹתֵיהֶם נוֹפְלִים אפים.
בֶּן דָּוִד! בֶּן דָּוִד!
הִגִּיעָה שַׁעְתְּךָ לָבֹא!