חיפוש

כתבי יד

דרך עגב

עפ"י דרך אגב.
מעשה באברהם שלונסקי שנשאל: וכיצד תתרגם ללשוננו את המלה: פלירט?
השיב: - רצונכם דרך-עגב, רצונכם: מיטה חטופה.

חידודי לשון נוספים...

הַדֶּגֶל הַקָּרוּעַ

אֵינִי זוֹכֵר אֵי-פֹה אֵינִי זוֹכֵר אֵי-פַּעַם
רָאִיתִי בְּדִמְדּוּם אֶת הֶחָזוּת הַזֹּאת:
מִקְהֶלֶת מַרְדָּנִים אֶת לַפִּידוֹת הַזַּעַם
נוֹשְׂאָה רוֹמְמִיּוּת בְּאֶצְבָּעוֹת הוֹזוֹת.

הָיָה זֶה בֹּקֶר סְתָו – אוֹ שֶׁמָּא כָּךְ נִדְמֶה לִי?
אֵינִי זוֹכֵר אֵי-אָז? אֵינִי זוֹכֵר אֵי-כָךְ?
אֲנִי זוֹכֵר רַק זֹאת: נִגַּשׁ אֵלַי הַפֶּלִי
וְהוּא לָחַשׁ:
הִנֵּה...
הֵם כְּבָר בָּאִים...
בַּסָּךְ...

וְהֵם הָלְכוּ. הַיּוֹם הָמָה כְּקֹדֶם.
(אֲנִי זוֹכֵר: הַיּוֹם הָיָה סְתָוִי מְאֹד)
כִּכְאֵב שֶׁנִּתְאַיֵּם זָעַק בָּרְחוֹב הָאֹדֶם
וַאֲמָרוֹת פָּרְחוּ כְּעֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת.

וּלְפֶתַע (הֵן תָּמִיד לַהוֹד אוֹרֵב הָרֶצַח!)
צִדֵּי הָרְחוֹב נָשַׁמּוּ עַד קָרְחָה.
בָּתִּים סוּמֵי חַלּוֹן וּמָקְדְּרֵי הַמֵּצַח
מִפַּחַד הִתְכַּוְּצוּ אֶל קְצֵה הַמִּדְרָכָה.

כָּל דֶּלֶת נִנְעֲלָה כְּאֹזֶן נֶאֱטֶמֶת
וּשְׁמֵי סַגְרִיר צָפוּ כְּעַיִן עֲצוּמָה.
מִקְהֶלֶת מַרְדָּנִים עוֹמֶדֶת מְיֻתֶּמֶת
כְּאִי נָטוּשׁ
כְּטֶרֶף מַשְׂטֵמָה.

אַךְ תּוֹךְ הַדּוּמִיָּה (בַּת-מֶרִי מְשַׁוַּעַת)
קוֹלוֹת זִמְּרוּ בְּעֹז... לִבִּי שָׁמַע: אוֹי-וַי!
לִבִּי שָׁמַע:
הַבּוּז!
סוּס וְרוֹכְבוֹ.
וְשַׁעַט.
וּצְחוֹק רוֹבִים פָּרוּעַ: הֵם אוֹיְבַי!..

הַלַּפִּידִים כָּבוּ. בִּשְׁלוּלִיּוֹת הָרֶפֶשׁ
קִרְעֵי דְגָלִים. וְלַחַשׁ קוֹל אָדָם:
״עַל מִי תִּירֶה? אֶת מִי רָצַחְתָּ נֶפֶשׁ?
הֲלֹא אַחִים אֲנַחְנוּ...״
וְנָדַם.

הֵילִילוּ סַפְדָּנִים
(אוֹ שֶׁמָּא כָּךְ נִדְמֶה לִי?)
נִדְמֶה לִי כִּי סַגְרִיר הִדְמִיעַ אֶת-נִשְׁמַת...
נִדְמֶה לִי כִּי שֵׁנִית נִגַּשׁ אֵלַי הַפֶּלִי:
״הַקְשִׁיבָה: כָּךְ בּוֹכֶה הַדֶּגֶל שֶׁנִּשְׁמַט.״

וְגַם הַיּוֹם
גַּם פֹּה
לְעֵת נַפְשִׁי הֵבִיכָה
שִׂנְאַת אָחִי אוֹתִי – עַל חֵטְא וְעַל לֹא-חֵטְא –
אֲנִי זוֹעֵק אֵלָיו: ״עֲצֹר! הֲלֹא אֲנִי אָחִיךָ!״
אַךְ הוּא שׁוֹחֵט שׁוֹחֵט.

הֵן כֹּה הָיָה אֵי-שָׁם. הֵן כֹּה הָיָה אֵי-פַּעַם.
וְעַד עוֹלָם אֶרְאֶה אֶת הֶחָזוּת הַזֹּאת:
מִקְהֶלֶת מַרְדָּנִים אֶת לַפִּידוֹת הַזַּעַם
נוֹשֵׂאת-נוֹשֵׂאת בְּאֶצְבָּעוֹת הוֹזוֹת.