חיפוש

כתבי יד

על נערה שרצתה להגיש לו פרח "פה רך ברצון אקבל ממך!"
אבל התכוונתי בחית, ניסתה הנערה להסביר, "את החטא אני לוקח על עצמי" השיב שלונסקי.....

אנקדוטות נוספות...

עִיר הַוִּדּוּיִים הָאִלְּמִים

...פֹּה קִרְיַת-רְפָאִים הַמּוֹלֶכֶת
עַל סוֹדֵי וִדּוּיֵי הָאִלְּמִים
פֹּה הַסַּהַר טוֹמֵן אֶת הַבֶּכֶה
וּמְסַרְגֵּל רְחוֹבוֹת לְרַגְלֶיךָ
כִּשְׁבִילִים בֵּין קִבְרוֹת בֵּית-עַלְמִין.

מֵאוּלַי לְאוּלַי בִּבְלִי שַׁעַט
בְּאַלְפֵי נְתִיבִים נְלוֹזוֹת
כְּכַלְבֵּי הַגִּשּׁוּשׁ שַׁעַל-שַׁעַל
מַגִּיעִים חֲלוֹמֶיךָ עַד שַׁעַר
הַקִּרְיָה הָאִלֶּמֶת הַזֹּאת.

מַה פִּשְׁעִי הַקִּרְיָה הָאִלֶּמֶת
כִּי יִכְפּוּנִי לִקְרוֹעַ הַלּוֹט?
הַאֻמְנָם עַל-חִנָּם הִיא חוֹלֶמֶת
הַאֻמְנָם עַל-חִנָּם הִיא נִסְלֶמֶת
נַפְשִׁי זֶה לֵילוֹת עַל לֵילוֹת?

הֵם אוֹמְרִים: "זֶהוּ אוּד-שֶׁל-תּוֹחֶלֶת
הֶעָשֵׁן כְּשִׂיחָה דוֹעֲכָה
זֶהוּ עֵד כִּי עַוְלָה לֹא-נִמְחֶלֶת
כְּתִקְוָה אַחְרוֹנָה פֹּה מַשְׁחֶלֶת
מַאֲכֶלֶת בִּכְנַף בִּגְדְךָ".

הֵם שׁוֹגִים! הֵם שׁוֹגִים לְהַפְתִּיעַ!
הֵם הֶחְטִיאוּ הַלּוֹט וְהַלָּט!
הֵן לֹא כָּךְ בְּנוּסִי חֲשַׁבְתִּיהָ
הֵן אֲנִי בְּחָפְזִי שִׁוִּיתִיהָ
הַבְּצוּרָה בְּעָרֵי-הַמִּקְלָט.

בֵּית-נִדּוּי
בֵּית-מָנוֹס לַבּוֹרֵחַ
מֵעַצְמוֹ כְּמִגְּדוֹל הָאוֹיְבִים
בֵּית-וִדּוּי לַזַּלְזַל הַצּוֹנֵחַ
עַל גָּדֵר... וּמִפֶּתַח זוֹנֵחַ
אֶת מִשְׂחַק הַנִּיבִים הַנָּאוִים. – –

מִי פָּסַק הַפָּסוּק שֶׁהִגִּיהַּ
בְּכִסּוּי יִפְחָתוֹ קֳבָל-עָם?
כָּךְ מַסְגִּיר אֶת עַצְמוֹ עַד-אַרְגִּיעָה
רַק אַסִּיר הֶגְיוֹנוֹ הַמַּפְגִּיעַ:
הַשָּׁפוּי
הַשָּׁבוּי מִכֻּלָּם.

הוּא כְּאוֹב מְדַבֵּר מִקִּרְבֶּךָ
וּמְגַחְלֵל בִּשְׁבִילֵי בֵּית-עָלְמִין –
וְקִרְיַת-רְפָאִים מִתְאַבֶּכֶת
מַאֲזֶנֶת לְבֶכֶה-אֵין-בֶּכֶה
בְּרִמְזֵי וִדּוּיֵי הָאִלְּמִים.