חיפוש

כתבי יד

אל תקדים דיצה לקפיצה

נוסח של שלונסקי לפתגם -אל יתהלל חוגר כמפתח

חידודי לשון נוספים...

בִּקְצֵה הַלֵּילוֹת

א
הַכֹּל פֹּה נֶחְבָּא וּמְסַנְוֵר בְּאוֹרוֹ.
הַכֹּל מִשְׁתַּרְבֵּב וְצוֹוֵחַ: אֵינֶנִּי!
הַכֹּל חַשְׁדָנִי וְנָבוֹךְ מִלִּירוֹא
מִפְּנֵי מַבָּטְךָ הָרֶנְטְגֶּנִי.

הַאִם לֹא מִשּׁוּם שֶׁנִּבְהַלְנוּ מִטּוֹב
נִמְלַטְנוּ לְכָאן וְכָרַעְנוּ לָרֹעַ?
הוֹ אִלּוּ יָכֹלְנוּ (אַתָּה הַקָּרוֹב!)
עֵינֵינוּ מִמֶּךָּ לִגְרֹעַ.

אֲבָל גַּם אַתָּה כְּבָר עָיֵף מִלְּזַכּוֹת
וְשׁוּב אֲפָפוּנוּ הַפַּח וְהַחֶשֶׁד.
אַתָּה כְּנָחָשׁ בְּעֵינָיו הַיְרֻקּוֹת
כּוֹשֵׁף וּמַכְרִיחַ לָגֶשֶׁת.

ב
מִמֶּךָ. אֵלֶיךָ. אֶל קְצֵה הַלֵּילוֹת.
שֶׁכָּל הַיָּמִים שָׁם כָּבוּ וְלֹא מֵתוּ.
שֶׁכָּל הַפְּשָׁעִים שָׁם כִּדְיוּנוֹת עוֹלוֹת
עַל דָּם וּבָשָׂר אֲשֶׁר לֹא יִמָּלֵטוּ.

הַבֵּט אֶל יָדוֹ שֶׁל אָדָם: הִיא בּוֹכָה.
הַבֵּט אֶל נַפְשׁוֹ: הִיא חוֹשֶׁשֶׁת לָקַחַת.
הָבֵן אֶת סְחַרְחֹרֶת-אוּרָיו הַנְּבוֹכָה
עֲוִית חִיּוּכוֹ הַמַּסְגִּיר אֶת הַפַּחַד.

הוֹשַׁע-נָא הוֹשַׁע-נָא וְאֵין יְשׁוּעָה.
אַתָּה שָׁכַחְתָּ הָבֵן וְסָלוֹחַ
הָסֵר מֵעָלֵינוּ עֵינְךָ הָרוֹאָה
חָנֵּנוּ
וּתְנֵנוּ לִבְרֹחַ.

ג
אֶל בֹּקֶר בּוֹ שׁוּב תְּלַטֵּפְנָה יָדַיִם
הַגְּדִי וְצַמְרוֹ
עֲשָׂבִים וְטַלָּם.
אֶל שְׁתֵּי הֲבָרוֹת שֶׁלֹּא מֵתוּ עֲדַיִן
בְּכָל גִּמְגּוּמֵי תִּינוֹקוֹת בָּעוֹלָם.

אֶל פַּחַד רִאשׁוֹן
וּתְמִיהָה כִּי הוֹפַעְתָּ
כָּמוֹנוּ: שׁוֹגֶה מְחַיֵּךְ וּמְגַמְגֵּם.
עַד צַו בִּינָתְךָ שֶׁהִרְכִּינָה לְמַטָּה
רָאשֵׁי אִילָנוֹת וְשָׁמַיִם וְאֵם.

אָבִינוּ אָהַב אֶת מִרְכַּן הַצַּמֶּרֶת:
הִיא שַׁחָה מִכֹּבֶד-פִּרְיוֹן
וְהוּמְכָה.
לַמְּדֵנוּ צַיֵּת לְצַוְּךָ בִּבְלִי מֶרִי
לְאֹרֶךְ אַפֶּיךָ
לִמְתֹם עוֹלָמְךָ.

ד
מְתֹם עוֹלָמְךָ מְלֻבְלָב וְגָבֹהַּ.
אַתָּה שֶׁשָּׁתַלְתָּ מָאוֹר וְשִׂגּוּב!
חָכְמוּ לְהַבְשִׁיל וְנָכוֹנוּ לִגְווֹעַ
רְמָח אֲבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בַּגּוּף.

הָסֵר מֵעָלֵינוּ עֵינְךָ הָאוֹיֶבֶת.
הַטְלֵל בְּגוּפֵנוּ כָּל רֶקֶם וָסִיב.
לַמְּדֵנוּ חַיֵּךְ בַּלֵּדָה כְּמוֹ נֶבֶט
בַּמָּוֶת דָּמוֹם כְּפֵרוֹת בָּאָסִיף.

 

בְּצֶמֶר הַגְּדִי