הַסַּהַר תָּלוּי כְּמוֹ חֶרֶב
עַל יוֹם שֶׁנֶּחְתַּם לוֹ הַדִּין.
אֲגַם הַמַּקְבִּיל פְּנֵי הָעֶרֶב
כֻּלּוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין.
יֵשׁ רֶכֶן צַוָּאר לִפְנוֹת אֹפֶל
מוּל הֶנֶף-שֶׁל-יָד שֶׁקָּפָא.
שָׁעַת צִפִּיָּה שֶׁבָּאֹפֶק
יוֹדַעַת בָּרוּר אֶת סוֹפָהּ.
יוֹדַעַת בָּרוּר וְנִכְנַעַת.
הוֹ שׁוֹעַ (זַכַּאי אוֹ קָנוּס)
וַתֵּר עַל הַסּוּס-וְהַשַּׁעַט
כִּי שָׁוְא רִיצָתְךָ הַמּוֹשַׁעַת.
הִסּוֹג
כִּי אֵין דֶּרֶךְ לָנוּס.
זֶה כֵּפֶל הַסֶּגֶת-וְשֶׂגֶא
עֵת מַשֶּׁהוּ בָּא עַד תֻּמּוֹ.
וְכָכָה הִגַּעְנוּ עַד רֶגַע
בּוֹ יוֹם
מֵת-לִחְיוֹת-כְּאֶתְמוֹל.
וּדְמָמוֹת וּדְמָמוֹת – אַךְ אַחֶרֶת.
וְקוֹלוֹת וְקוֹלוֹת אֵין-הֵדִים.
שׁוּב הַסַּהַר תָּלוּי כְּמוֹ חֶרֶב
עַל יוֹם שֶׁנֶּחְתַּם לוֹ הַדִּין. – –