וְעַתָּה
שַׂקֵּי־גַּרְגְּרִים אָנוּ
אֲשֶׁר לְתוֹר הִטָּחֲנָם יְצַפּוּ דוּמָם
מֵאַהֲבָה.
– פְּלוֹנִי!
– הִנֵּנִי!
הֵי קָחוּנִי הֲרִיקוּנִי זְרוֹעוֹת־עוֹלָם!
טוֹב! טוֹב! – זַמְזֵמְנָה רְצוּעוֹת!
טוֹב! טוֹב! – אַבְנֵי־הָרֵחַיִם!
הָעֵקְנָה! גָּרֵסְנָה!
בְּעֶצֶם יָדָיו יְגַלְגֶּלְכֶן גּוֹרָלֵנוּ
שִׁמְשׁוֹן עִוֵּר בַּנְּחֻשְׁתָּיִם.
הִנֵּה נִטָּחֵן
הִנֵּה יִדַּרְדְּרוּ זֶרְעוֹנִים
הִנֵּה יִנְהַר־יִנְהַר שֶׁלֶג קִמְחֵנוּ
לְךָ לְךָ יָקוּם!
מִי יֹאמַר:
קִבָּר הִיא! סֹלֶת הִיא!
אַחַת הִיא לָנוּ!
טַחֲנוּ טַחֲנוּ הָרֵחָיִם!