חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

קְנֵה הַקַּשׁ

הֶדְיוֹט! מְשֻׁגָּע! נָבָל! – רָגֹם תִּרְגְּמוּנִי.
וְאָנֹכִי: קְפָץ! וָאֶתְנַשְּׁקָה עִם רוּחַ
וּקְנֵה-הַקַּשׁ בְּפִי.
בּוּעוֹת-בֹּרִית כָּאן אָפִיחַ בְּהֶבֶל-פִּי.
פְּחָה – כַּדּוּר-אֲדָמָה!
פְּחָה –שֶׁמֶשׁ!
לֹא יָדַעְתִּי
כִּי לַיְלָה-לַיְלָה יִדְגְּרוּ הַשָּׁמַיִם עַל בֵּיצִים צְהֻבּוֹת
וְתֵבֵל תַּשִּׁיר מִצַּמַּרְתָּהּ עָלֶה-עָלֶה לְנַחֵשׁ:
מַה יֵּלֶד יוֹם?

וּלְבֹקֶר-פֶּתַע
בְּלִי חֶמְדָּה בִּקַּע אֶת קְלִפַּת הַחֲשֵׁכָה
אֶפְרוֹחַ-סְתָו
וַיִּקֹּב בְּמַקּוֹרוֹ אֶת בּוּעוֹתַי.

וָאֵצֵא!
(קְנֵה-הַקַּשׁ אֲשֶׁר אֲנַפְּחָה בּוֹ
יִנּוֹעַ שַׁכּוּל בֵּין שִׂפְתוֹתַי)
בַּעֲרִיסַת-עֹנִי נָח הַשֶּׁמֶשׁ
עֲטוּף חִתּוּלֵי-עָבִים
וְעֵינָיו תְּלַפְלֵפְנָה אוֹר-לֹא-אוֹר.
וּמִתְרוֹצֵץ אָדָם מִבֵּית-מַרְזֵחַ אֶל מִשְׁנֵהוּ
וְקֻבַּעַת-לֵב רֵיקָנִיָּה בַּיָּד:
הָבוּ יַיִן! יָיִן!
וָאָיִן.
וּפָרוֹת מְשָׂרְכוֹת וְגוֹעוֹת נִכְחָן בַּעֲצַלְתָּיִם
וְגוֹעֶה שׁוֹר עַל בְּלִילוֹ
וּכְלָבִים עַל סִיר הָעֲצָמוֹת יְפַהֵקוּן
שׂבַע וְטַמְטֵמָה.

הֵי אַדְמַת-אִיּוֹב!
בַּבֹּקֶר יִתְחַסְפְּסוּ עָבִים עָלַיִךְ
וְיִבְכּוּ סַגְרִירִים.
בַּלַּיְלָה יַתְלִיעַ הַשַּׁחַק עָלַיִךְ
וְיָרֻם כּוֹכָבִים.
קְחִי לָךְ מֵחַרְשֵׂי הָרוּחוֹת וְגָרְדִי
כִּי פָּרַח עַל בְּשָׂרֵךְ הַשְּׁחִין.
אֵי-שָׁם נִתְגַּלְּעָה הַמַּכָּה
וּמֻגְלָה-שֶׁל-מַעְלָה עַל פְּנֵי חוּצוֹת
כְּלָבִים יְלֻקּוּהָ.

כָּל הוֹנוֹ נָתַן אֶחָד שׁוֹעַ
מְחִיר לֵיל הִלּוּלִים
וַיִּוָּרֵשׁ
וְאֵי-בָּזֶה שִׁכּוֹר וּמְיֹאָשׁ בָּרֶפֶשׁ
מֵאַחֲרֵי הַגָּדֵר יִתְּגּוֹלֵל.
וָאֶבְעַט בְּפָנָיו:
בְּעַט! בְּעַט! בְּעַט!

אַךְ נִתְּזָה הַשְּׁלוּלִית וַתְּטַפַּח עַל פָּנַי
עַד קְנֵה-הַקַּשׁ מִבֵּין שִׂפְתוֹתַי שֻׁמַּט:
הוֹי חֲמוֹר הַבּוֹעֵט בָּאַרְיֵה הַמֵּת!

וְאָבִין: סְתָו.