אָז צַלְצְלוּ כּוֹכָבִים כְּצֶלְצְלֵי כִּפָּה לִי
וְיֵצֵא סַהַר – מֻקְיוֹן חִוֵּר.
כְּבָר מִן הָאֹפֶק צוֹפֶה בִּי וְרוֹמֵז
הַהוּא – הָעִוֵּר.
הוּא רוֹאֶה כֹּל. הוּא רוֹמֵז לִי כְּבָר: צֵאָה!
הָהּ לֹא חָפַצְתִּי צֵאת כִּי רַגְלַי עָיְפוּ כְּבָר לַמָּחוֹל.
אַךְ לֵילִי חוֹבֵשׁ לוֹ אֶת כִּפַּת הַכּוֹכָבִים
וְצוֹחֵק דֶּלֶף מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגוֹד כָּחֹל.
הָהּ לֹא חָפַצְתִּי צֵאת. וְהוּא: עָלֶיךָ שׂוּמָה
אֲשֶׁר בְּצֶלְצְלִים וּבְכוֹכְבֵי-אֶלֶף
תְּצָעֵף אֶת הַמְּאוּמָה
וְהַדֶּלֶף.
אָז צַלְצְלוּ כּוֹכָבִים כְּצֶלְצְלֵי כִּפָּה לִי!
אָז צֵא הַסַּהַר – מֻקְיוֹן חִוֵּר!
בְּיָדָיו נַפְקִיד כֹּל. עַל הַכֹּל יִתֵּן דִּין
הָהוּא – הָעִוֵּר.
