אֵינִי מַכֶּה עַל-חֵטְא – כִּי לֹא יָדַעְתִּי: מַנּוּ?
אוּלַי חַגֹּתִי כְּאָבֵל?
אוּלַי אָכַלְתִּי כְּחוֹגֵג?
כִּבְעֹנֶג-הַמִּצְווֹת גַּם אֲשָׁמַי חוֹנַנּוּ
בְּצֶמֶד הַמֵּזִיד-וְהַשּׁוֹגֵג.
צְמִיתוּת בְּהִפּוּכִים! צְמִידוּת כִּי גוֹרָלִי הוּא.
אַל תְּבַקְּשׁוּ קוֹל חֶרֶב בְּצִחְצוּחֵי-מִלִּים.
כָּל שֶׁחוּשַׁי וְהֶגְיוֹנַי אָיְבוּ אוֹ הֶאֱלִיהוּ –
כֻּלָּם הָיוּ שֶׁלִּי
וַעֲדֵי-עַד שֶׁלִּי!
עַל-כֵּן אַחַר בָּרְיִי תָּמִיד –כְּהֵד! –הַשֶּׁמָּא
(דּוּ-רִיב וְדוּ-פִּיּוּס בְּשֶׁמָּא-וּבָרִי!)
עַל-כֵּן בִּמְעוּף צִפּוֹר-נַפְשִׁי-הַנֶּאֱשֶׁמֶת
יַפְלִיאוּ וִדּוּיָם הוֹוִי וַעֲבָרִי.
פִּרְקֵי חֲלִיפוֹתַי! הֵם לֹא בְּסוֹד הָרֶצַח
וְלֹא נוֹצֵחַ וְנִצּוֹחַ יְצָרָיו שֶׁלַּהוֹזֶה.
כִּמְעַשְּׁנֵי-שַׁרְשֶׁרֶת אַצִּית לֵילַי בְּרֶצֶף
עֵת עֶצֶב הוּא נִגּוּן וְהַנִּגּוּן הוּא עֶצֶב –
וְזֶה בָּזֶה
לָנֶצַח זֶה בָּזֶה!
עַד סוֹף נִצְחוֹ שֶׁל רֶגַע שֶׁהָשְׁבַּת מִלֶּכֶת
כְּחֵץ –מְעַט-לִפְנֵי-הַמַּטָּרָה
ובְיֶתֶר חֵ"ן תּוֹפִיעַ הָאַחְדוּת אֵלֶיךָ
כְּחֶרֶב שֶׁחָזְרָה לְתַעֲרָהּ.