חיפוש

כתבי יד

יצא מן הארץ

שלונסקי עבד בעיתון דבר, אח"כ בעיתון הארץ ולבסוף עבר למשמר. כשנכנס למערכת משמר אמר, כי הוא יצא מן הארץ ויעמוד על המשמר לראות איך יפול דבר

חידודי לשון נוספים...

נְאֻם הַשּׁוֹטֶה

אִשָּׁה זֶה בְּנֵךְ!
זֶה בְּנֵךְ וְזֶה בַּר-בִּטְנֵךְ אִשָּׁה!
אֶת אֲשֶׁר הָיָה – אוֹתוֹ חָדֵל
וְעַתָּה יִשְׁכַּר וִיתַעְתֵּעַ
לְמַעַן יֵקַל לוֹ הֱיוֹת אֲשֶׁר עדן לֹא הָיָה.

לָא טוֹב לִי אִמִּי...
רְאִינִי נָא
רְאִינִי אֶת אֲשֶׁר עֵינַיִךְ סְמָדָר:
כְּפִרְחֵי-אֲגַמִּים עוֹלִים גַּעְגּוּעַי בְּדָמִי
עֲגֻלִּים וְרַחֲבֵי עָלִים.
אֲבוֹי לִי!
הַדָּם הוּא הַלַּיִל הַשּׁוֹכֵן בַּבָּשָׂר
הַגִּידִי:
מַה זּוֹמֵם הַלַּיִל הָאָפֵל בְּרָבְצוֹ בְּחֵיק צָהֳרַיִם?
כָּל אֲשֶׁר הָמָה לְפָנִים כַּמִּפְרָשׂ הַמְשֻׁלָּח הַזָּר
פֹּה הָיָה לְצִים עִם עֳגָנִים וּמַצְפֵּן
עִם מוֹרֵה-הַשָּׁעוֹת וּנְמֵלִים:
הֵא סוֹד וְהֵא שִׁבְרוֹ.
הַדֶּרֶךְ צְעוּדָה כְּבָר וְאַתָּה לֵךְ וּפְהָק:
חָלָק! חָלָק! חָלָק!
וּפַעַם אֵי-פַעַם
ׁהֶהָיָה זֶה אֶתְמוֹל אוֹ לִפְנֵי עידנים?)
מֻכְפָּשׁ בֵּין שִׁנֵּי רְחוֹבוֹת מִשְׁתַּקְשְׁקִים
סָרוּחַ עַל דַּלַּת אַסְפַלְטִים בָּצֵקוּ
כִּפְרוּסַת-אֵין-חֵפֶץ בַּפֶּה הַשָּׂבֵעַ.
צָנַחְתִּי וָאֶרְאֶה:
אֱלֹהִים יָפִים עָלַי!
הוֹי רוֹשְׁמֵי רְשׁוּמוֹת
פִּתְחוּ אֶת סֵפֶר הָעִתִּים וְרִשְׁמוּ עַל גַּבֵּי גִּלָּיוֹן
וְכָכָה תִּרְשֹׁמוּ:
– – בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי לִבְרִיאַת הָעוֹלָם
בִּשְׁנַת כָּךְ וְכָךְ
בְּיוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי
יָרַד אֵל עַתִּיק וְיָפֶה-כִּבְרֵאשִׁית.
וְאָמַר לְבָשָׂר-ודם:
"לֹא נָפַל כּוֹכָב מִשְּׁמֵי עוֹלָם
וְגוּפִי – מְתֹם.
וְאַתָּה לֵךְ וְרָבַצְתָּ מְלֹא קוֹמָתְךָ
לְעֵינֵי כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר חָכְמוּ מְאֹד
וְעַד-מְאֹד-יְכוֹלִים
וְהָיִיתָ זְרַע-הָאֱלֹהוּת אֲשֶׁר לְכָל מִצְעָר וּתְנוּבָה."
אַךְ יוֹדְעֵי הָעִתִּים לִי אָמְרוּ
זֶה הָיָה לְפָנִים יְדִידִי
וְעַתָּה – לֹא אֵלֶּה הַזְּמַנִּים!
וְאָנֹכִי דִּמִּיתִי כִּי אֶתְמוֹל רַק אֶתְמוֹל.

אִמָּא אִמָּא זֶה בְּנֵךְ!
זֶה בְּנֵךְ וְזֶה בַּר-בִּטְנֵךְ אִמָּא!
אֲבוֹי לִי!
מִלֹּעַ הַשְּׁקִיעָה כְּבָר הֻפְשְׁלָה חַמָּה אֲדֻמָּה
כְּלָשׁוֹן שֶׁל כְּלֶב הַשּׁוֹטֶה
וְרָרִים דִּמְדּוּמִים:
זֶה רֹאשִׁי הַיָּפֶה שֶׁנִּמְלַק מִגּוּפִי
וְעוֹד יִשֹּׁר וְיִשֹּׁר – כִּי עֵת לַשַּׁלֶּכֶת.
כּוֹכָבִים כִּזְבוּבִים מִתְדַּפְּקִים בַּחַלּוֹן
וּמְחוֹלְלִים שִׁלְהֵי וּמְזַמְזְמִים סוֹף.

הָהּ עַתָּה כְּבָר הֵיטֵב יָדַעְתִּי
עַל מַה זֶה לִי שָׁאַג מִסּוּגַר-הַבָּשָׂר
בִּכְבוֹדוֹ-וּבְעַצְמוֹ הַדָּם.
עַל מַה זֶּה הִתְחַמֵּק הַיּוֹם מִלִּרְאוֹתִי
אֵל שַׁדַּי כִּבְיָמִים יָמִימָה.
הַהוּא כְּבָר מְכַרְכֵּר מִפֶּתַח אֶל פֶּתַח
וּמוֹחֵק אֶת שַׁדַּי מִכָּל הַמְּזוּזוֹת.

אָז אֵלֵךְ.
אָז אֵלֵךְ מִגִּלְגּוּל אֶל גִּלְגּוּל
בְּגַפִּי בְּגַפִּי בְּקֶרֶב רְבָבוֹת:
אוּלַי עוֹד יִקָּר לִי אֵי-בָּזֶה שֵׂיִי
וְיַד-אֵל הַמֻּדְלָה עַל רֹאשִׁי כְּאֶשְׁכּוֹל
תִּרְעַף תַּנְחוּמִין וְאַהֲבָה רַבָּה
מִגֶּפֶן כּוֹכָבִים בָּשֵׁלוּ.
אַל תִּבְכִּי אֵם כְּשֵׁרָה וּבָרָה כַּחַמָּה
כִּי קָרַע בְּנֵךְ קְרִיעָה בִּכְתֹנֶת-הַפַּסִּים:
בְּנֵךְ שׁוֹטֶה וְיָפֶה
בְּנֵךְ חוֹלֵה-גַעְגּועִים
בְּנֵךְ הוֹלֵךְ עֲרִירִי לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
מִגִּלְגּוּל אֶל גִּלְגּוּל.
אַתְּ נוּמִי כְּכוֹכָב בְּחֵיקוֹ הַדָּוֶה.
וְהוּא יָשִׁיר לָךְ חֶרֶשׁ שִׁיר-עֶרֶשׂ עִם שְׁקִיעָה
שִׁיר-עֶרֶשׂ לְאִמָּא:

אַאַ-אַאַ-אַ
אַאַ-אַאַ-אַ
תַּחַת עַרְשֵׂךְ עוֹמֵד גְּדִי
גּוֹעֶה הוּא – וְלֹא בִּכְדִי
הָיָה לוֹ לְזָרָא דִּשְׁאֵךְ
וְהַתְּבוּנָה – לְקַדִּישֵׁךְ.

אַאַ-אַאַ-אַ
אַאַ-אַאַ-אַ
גְּדִי לֹא יֵלֵךְ לִקְנוֹת סְחוֹרָה
וְקַדִּישֵׁךְ – לִלְמֹד תּוֹרָה
הַגְּדִי יֵלֵךְ לִמְצֹא גְדִיָּה
וְקַדִּישֵׁךְ – אֶל הַשְּׁקִיעָה.