בַּעֲרוֹב
בַּעֲרוֹב
כִּבְיָכוֹל מוּל פִּשּׂוּק-הַיָּמִים
(הוֹ פִּשּׁוּט-אֶצְבָּעוֹת בִּנְשִׂיאַת הַכַּפַּיִם!)

בְּקָרוֹב
בְּקָרוֹב
וּבְמִקְרָא בְּפִסּוּק-טְעָמִים
יַשְׁמִיעוּךָ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַפְּסָק –
שְׁמַע בְּאֹרֶךְ-אַפַּיִם!

זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַפְּסָק
זֶה זוּטוֹ שֶׁל הַקּוֹל
זֶהוּ סוֹף-הַפָּסוּק שֶׁאַכְזָר הוּא.
שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לְהַגִּיד אֶת הַכֹּל
לֹא נוּכַל
לֹא נִרְצֶה –
כִּי גְזָר הוּא.

כִּי פִּשּׂוּק אַחֲרוֹן.
כִּי פִּשּׁוּט אֵין-תּוֹחֶלֶת.
כִּי זֵכֶר גּוֹוֵעַ שֶׁל אֵיזֶה פֻּלְחָן.
וְגוּף וְאִילָן מוּל הַבַּיִת כְּשֶׁלֶד
בְּמֵרוֹץ שֶׁקָּפָא.
          וְאֵין נֶפֶשׁ שׁוֹאֶלֶת:
לְכָאן אוֹ לְכָאן?
בַּעֲרוֹב.
בַּעֲרוֹב.
קוֹל סְפִינוֹת הַמַּכְרִיז עַל שׁוּבָן.
בְּקָרוֹב.
בְּקָרוֹב.
יְאַפְלֵל בְּדִידוּתוֹ הַמִּפְרָשׂ הַלָּבָן.
בַּעֲרוֹב.
בְּקָרוֹב.
וְגָווּעַ הַכֹּל –
          וּמוּבָן.