הַבְרוּנִי לֶחֶם צַר. הַשְׁקוּנִי מַיִם לַחֵץ
אַבְנֵי סְקִילָה אֲנִי אוֹכֵל כְּלֶחֶם חֹק.
הַבְזוּנִי עוֹד! כִּי טוֹב לִי כָּכָה
בְּהִתְפָּרֵעַ צְחוֹק.
הַבְזוּנִי עוֹד וְרֹאשׁ אֶל עָל הַפְשִׁילוּ:
מוּל שֶׁמֶשׁ טוֹב לְהִתְעַטֵּשׁ.
כּוֹכְבֵי־שַׁדַּי כְּגֶפֶן שֶׁהִבְשִׁילָה
דִּרְכוּ בַּגַּת. כִּי טוֹב לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.
וְשָׁם – בֵּית־אֵל. הִנֵּה הַשַּׁעַר
וְלֶחֶם־הַפָּנִים וְצַלְיָנִים מִפֶּה לְפֶה.
וְרַק אֲנִי אֶבְצַע לִי פַּת־הַצַּעַר
עַל גֶּחָלִים אוֹתָהּ אֹפֶה.