וְחַדְרִי מְרֻבָּע הוּא. שׁוּב מְרֻבָּע!
שׁוּב מְדַמֵּנִי כִּי מִישֶׁהוּ בָּא.
גָּשׁ אֶל חַלּוֹן וְנָשַׁם-לֹא-נָשַׁם.
נֶשֶׁם-אֵין-אֹמֶר מֵעֵבֶר מִשָּׁם.

גַּשְׁתִּי גַם אָנִי. אֵינֶנּוּ... שׁוּב שַׁן!
לֹא יִתְחַדֵּשׁ הַמִּשְׂחָק הַיָּשָׁן.
וּבְהִפָּתַח חַלּוֹנֵי-הַבָּתִים –
אַל תַּאֲמִין בַּקּוֹלוֹת הַבּוֹטִים.

פַּעַר אֵין-הֶגֶה הוּא. פִּיו שֶׁל הַדָּג.
רוֹם עֲדֵי רֶגַע. אִלְּמוּת וְהֵדָהּ.
תְּהוֹם הָעוֹרֶגֶת לָשׁוּב אֶל גָּבְהָהּ.
צֶלֶם בַּמַּיִם.
אַדְוָה. –
וְגוֹוְעָה.