סוּפָה אֶת נַפְשָׁהּ עִם הָעֶרֶב נוֹפַחַת.
עֶרֶב שׁוֹתֵת דּוּמִיָּה וְדָמִים.
לַיְלָה וְדֶרֶךְ
קֶשֶׁב וָפַחַד
מוּל גְּזַר הַמָּסָךְ הַמַּדְמִים.

וּכְבָר הֵד גּוֹסֵס מִתְגַּמְגֵּם וְשׁוֹכֵחַ
קוֹלוֹת שֶׁקִּלְּסוּ הִמְנוֹנִים לַסּוּפָה – –
וְרַק הַדְּמָמוֹת מְבִינוֹת:
זֶה צוֹנֵחַ
סוֹף-טֶרֶם-עֵת בְּאָמֵן חֲטוּפָה.

אָמֵן חֲטוּפָה. סוּפָה וְסוֹפָהּ.
תֵּיקוּ – וְהָלְאָה? וְסוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר?
לֹא פַּסּוּ בַּתֹּהוּ לֵילוֹת שֶׁרִעֵבוּ.
לֹא אֵפֶר כִּי רֶמֶץ כְּשֹׁךְ הַשְּׂרֵפָה.

אָנוּשׁ וּמַר-נֶפֶשׁ אַתָּה הַגּוֹמֵעַ.
עָנוּשׁ הוּא וּמַר הוּא יֵינְךָ הַנִּמְסָךְ. –
אֱנוֹשׁ שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹפֶל תּוֹבֵעַ:
          – הָרֵם הַמָּסָךְ!
          – הָרֵם הַמָּסָךְ!