חיפוש

אברהם שלונסקי יצא לאחר ההצגה הראשונה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא"- -. נשאל: ומה דעתך?
השיב: אין המטאטא אלא מעט התה שנשתייר מן הקומקום (הכוונה לתיאטרון הסטירי "הקומקום")

אנקדוטות נוספות...

תכול המטפחת

מלים: יאקוב (קובה) גאליצקי תרגום: שלונסקי, אפריל 1944,
לחן: יז'י פטרסבורסק

השיר "תכול המטפחת" צורף לקומדיה רוסית בשם "שי לחייל או המטפחת הכחולה". את הקומדיה חיבר הסופר הרוסי ולנטין קטאייב. השיר "תכול המטפחת" התחיל כלחן ללא מלים. היה זה וולס שחיבר מלחין יהודי הפולני בשם יז'י פטרסבורסקי(petersburski jerzy), שבשנות מלחמת העולם השנייה התגלגל לרוסיה. הלחן הושמע לראשונה בשנת 1940. באותה שעה ישב באולם משורר ופזמונאי יהודי בשם יאקוב (קובה) גאליצקי שנולד בשם יעקב גולדנברג. גאליצקי כל כך התלהב מהלחן עד שבו במקום חיבר לו מלים. ביוני 1942 כשברית המועצות עמדה בפני ההתקפה של הצבא הגרמני השיר הפך לאחד הפופולאריים, וכששרו אותו לפני החיילים בצבא האדם ששירתו בחזית שינו זמרים ומלחינים אחדים חלק מהמלים, הוסיפו בתים וגרעו בתים. מספרים כי השיר היה כל כך אהוב וחשוב עד כי החיילים הסתערו בקריאה: למען המולדת! למען סטלין! למען המטפחת הכחולה!

שלונסקי תרגם את לעברית הן את הפזמון "תכול המטפחת" והן את המחזה "שי לחייל או: המטפחת הכחולה, קומדיה מהווי הסובייטי בשלוש מערכות" שקשור אליו. המחזה הועלה על במת התיאטרון הסאטירי "המטאטא", תכנית ס"ה, באפריל 1944 בעיצומה של המלחמה. לפי התוכנייה של "המטאטא" כתב את מילות השיר במקורו הרוסי נ. רסקין אך לא מצאתי לכך כל עדות ממקור אחר.

הקומדיה "המטפחת הכחולה" שכתב קטאייב היא קומדיה של טעויות משעשעת וקלילה, אך למרות זאת, ואולי דווקא משום כך, הקהל בארץ נהר לראות אותה, צחק ושאב ניחומים בתקופה כה קשה ואכזרית. השיר "תכול המטפחת" תיאר, בעצם הימים הסוערים של המלחמה, כיצד תמו הקור והדלף ומסביב שוב תכלת ואור, שמש וכוכבי אביב. הפגישה המחודשת של זוג האוהבים, המתוארת בפזמון, הרעיפה ניחומים על כל מי שהאזין לו ונפחה תקווה בלבו שהמלחמות הקשות תסתיימנה והחיים יחזרו לקדמותם. הפזמון חיזק את הלבבות והקרין את ההרגשה שעדיין צפויים לעולם בכלל ולאוהבים בפרט ימים יפים יותר.

 

 תְכוֹל הַמִּטְפַּחַת

טֹהַר וּתְכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
לֶטֶף וְרֹךְ שֶׁל הַיָּד
אַתְּ אָז אָמַרְתְּ לִי:
לֹא, לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד
אֶת פְּגִישָׁתֵנוּ לָעַד.

וַיְהִי הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
גָּז וְעָבַר הַחֲלוֹם.

תַּמּוּ הַקֹּר וְהַדֶּלֶף,
תְּכֵלֶת וָאוֹר מִסָּבִיב
בֹּקֶר וְשֶׁמֶשׁ
לַיְלָה וְאֶמֶשׁ
אֶלֶף כּוֹכְבֵי הָאָבִיב.

וַיְהִי הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְגַּשְׁנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
וְנִתְגַּשֵׁם הַחֲלוֹם.    
 

מדיה

טובה פירון