יָצָאתִי כְּנִכְלָם – אַךְ הִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא:
קָרַנִי צְבִי מֻרְדָף וּשְׁתֵּי קַרְנָיו יְקוֹד.
רָאִיתִי חֲבַצֶּלֶת בַּעֲלָטָה בּוֹעֶרֶת
וַחֲרוּלֵי זָהָב יְסוֹכְכוּהָ: סוֹד!

אָז יְרַנֵּן לִבִּי: נָעַמְתָּ לִי הַמֶּרִי
נִפְלֵאתָ מֵרֵעִים וַהֲמוֹנִים.
אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי! אֲשֶׁר אֶתְמוֹל שָׁכַלְתִּי
הַיּוֹם הוּשַׁב לִי עֲשָׂרוֹת מֹנִים.

הוּשַׁב לִי סְנֵה-מִדְבָּר וְהוּא לוֹהֵט כְּפֶצַע.
הוּשַׁב לִי הַדִּמְדּוּם – אֶשְׁנַב הָאֱלֹהִים.
וְאֵיזֶה סוֹד אָיֹם בַּלַּיְלָה יִרְדְּפֵנִי
כְּכִנּוֹרוֹת עָלַי יָהִים.

וְאוֹר נָגַהּ עָלַי. אֵלִי כְּיָם רוֹגֵעַ.
שַׁלְּחוּנִי נָא רַפְסֹדֶת אֶל הַחוֹף.
אַלְּפֵנִי נָא אַתָּה הַמִּשְׁתַּגֵּעַ
לִבְכּוֹת: כִּי טוֹב! כִּי טוֹב! כִּי טוֹב!

כִּי טוֹב לִי פֹּה בַּדְּמִי וּבַסְּחַרְחֹרֶת
לִהְיוֹת כִּצְבִי מֻרְדָּף בֵּין הֶהָרִים.
כֻּלָּנוּ כְּאָבָק מִכְּנַף צִפֹּרֶת
עַל פְּנֵי הָאָרֶץ נִנְעָרִים.