חיפוש

כתבי יד

אברהם שלונסקי יצא לאחר ההצגה הראשונה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא"- -. נשאל: ומה דעתך?
השיב: אין המטאטא אלא מעט התה שנשתייר מן הקומקום (הכוונה לתיאטרון הסטירי "הקומקום")

אנקדוטות נוספות...

לֵילוֹת בְּחֶדֶר זָר

לֵילוֹת בְּחֶדֶר זָר תּוֹךְ אִמָּהוּת חוֹרֶגֶת.
שָׂרִיד שֶׁל נֵר כָּבוּי בְּשֶׁקַע הַפָּמוֹט.
כָּל חֵפֶץ פֹּה אָטוּם. עוֹמֵד פָּרוּשׁ מִנֶּגֶד
בְּסֵבֶר הַפָּנִים הַזּוֹעֲמוֹת.

נִדְמֶה:
בְּכָל פִּנָּה דְמָמָה טוֹמֶנֶת לֶכֶד.
וְכָל רָהִיט – דְּמוּתוֹ רִבּוּעַ שֶׁל אָרוֹן.
וְשׁוּב כְּבַיַּלְדוּת אֲנִי יָרֵא לָלֶכֶת
בְּאֹפֶל מַדְרֵגוֹת וּמִסְדְּרוֹן.

מִדָּלֶת רוּחוֹתַי אֲנִי מֻקָּף הָעֶרֶב.
סוֹד נְשִׁימוֹת זָרִים יָשִׂים עָלַי מָצוֹר.
פָּשַׁטְתִּי יָדִי לַחְלֹץ מֵרֶגֶל גֶּרֶב
אַךְ עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת – בְּתַחְנוּנִים: עֲצֹר!

וְכֹה קָשָׁה לַגּוּף לַבְנוּת מִטָּה מֻצַּעַת.
עַד בֹּקֶר בַּחַלּוֹן אֶשְׁכַּב בָּהּ נִים-לֹא-נִים.
וְהַפְּסַנְתֵּר הַזֶּה...
אוֹמְרִים: אָבוּד-לָדַעַת
אֶת וִדּוּיוֹ נִגֵּן בּוֹ לְפָנִים.

כִּבִּיתִי הַמָּאוֹר.
אַךְ דֶּלֶת הָאַכְסַדְרָה
נִקְמֶטֶת וּנְמוֹגָה. וּלְפֶתַע יְגֻנַּב
אֵלַי רִשְׁרוּשׁ רַגְלַיִם נִכְנָסוֹת הַחַדְרָה:
הוּא בָּא לְכָאן שֵׁנִית נַגֵּן אֶת נִגּוּנָיו.

אֶצְבְּעוֹתַי: אֵלָיו!
אֶל קֻבְלְנוֹת אֵין-הֶגֶה!
הִנֵּה יְגַשְּׁשׁוּ וְיַשִּׂיגוּן.
אֲבָל לִמְרַאֲשׁוֹתַי נִקּוּשׁ כַּפְתּוֹר. וּכְרֶגַע –
הָאוֹר!
הָאוֹר כִּבָּה אֶת הַנִּגּוּן.

וְרַק אֶצְבְּעוֹתָיו עוֹד רוֹחֲפוֹת בַּלֹּבֶן.
וְעַל הָאִצְטַבָּא בְּקֶרֶן הַזָּוִית
פָּרוּעַ וּנְטוּי-רֹאשׁ הַפֶּסֶל שֶׁל בֶּטְהוֹבֶן
מַקְשִׁיב בְּחֵרְשׁוּתוֹ הָאֱלֹהִית.

מִי גָר פֹּה לְפָנַי?
הַאִם זֶה רַק נִרְאֶה לִי
אוֹ שֶׁמָּא אֶל-נָכוֹן מֵאֱמוּנִים אֵלָיו
מוֹאֵס בְּמַגָּעִי כָּל חֵפֶץ וְכָל כֶּלִי
וּבְמַשְׂטֵמָה גוֹעֵר בִּי:
לֹא תִּקְרָב!

וַדַּאי יָמִים רַבִּים לֹא רַן פֹּה צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד.
לֹא לַהַג אֱנוֹשִׁי.
לֹא הֶבֶל-פֶּה שֶׁל אֵם.
וְאַסְפַּקְלַרְיָה זֹאת – מַה דְּמוּת בָּהּ מִסְתַּכֶּלֶת
בִּפְנֵי אָדָם נִלְאֶה לְהֵרָדֵם?

חִוְרוֹן פִּסַּת-יָדוֹ צָמוּד אֶל לֹבֶן לֶחִי
(כָּךְ גַּם אָבִיו עָשָׂה עֵת כִּי נִבְהַל מְאֹד).
כִּשְׂנֹא אֶת הָאוֹיֵב
אֶפְשָׁר לִשְׂנֹא
עַד בֶּכִי
חָלָל רָבוּעַ זֶה בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת.