כַּמָּה אָדִישׁ כִּבְיוֹן פָּנָיו שֶׁל עֶרֶב זֶה

בְּלֵב הָעִיר אֲשֶׁר חָדְלָה לִהְיוֹת עִירִי.

כִּבְלַאי שֶׁל קַבְּצָנִים צוֹעִים אִילָנוֹתֶיהָ

בַּדְּהִי הַשַּׁלַּכְתִּי שֶׁל פָּנָסֵי-הַסְּרָק

וְהַפְּסִיעוֹת – נִקּוּשׁ קַבַּיִם וְתוֹתָב

כְּבַפְּרוֹלוֹג שֶׁל אוֹפֶּרָה בִּגְרוּשׁ.

בְּקוֹל גָּדוֹל לֹא-תִקְלְטֶנּוּ-אֹזֶן

הוֹמֶה בִּי סוֹף-פָּסוּק מִשִּׁיר אֲשֶׁר תִּרְגַּמְתִּי

וְהוּא כִּיהִי-רָצוֹן חֲצוּף-תִּקְוָה

שֶׁלֹּא הֵנִיב אָמֵן

הוּא רֶמֶץ הַלֵּילוֹת לְעֵת שׁוּבִי-רֵיקָם

לֵאמוֹר:

"לוּ יִדָּלֵק פֹּה

לְפָחוֹת כּוֹכָב אֶחָד!"

וְהִיא תָּשׁוּב

תָּשׁוּב לִהְיוֹת

כְּאִלּוּ לֹא הָלְכָה.

חֵרֵשׁ-אִלֵּם רָקוּעַ גֹּבַהּ עֲרִירִי

מֵעַל לְגַגּוֹתַי

לְגַגּוֹתַי כֻּלָּם –

וּמִתְיָאֵשׁ מִנֵּס.

הוּא לֹא יָדַע אֶת הַנִּגְלוֹת לַטָּף

שֶׁאֱלֹהִים סָחִים לָהֶם מִפֶּה לְאֹזֶן:

הָיֹה הָיָה.

הוּא לֹא יָדַע אֶת הַגָּלוּי לְיוֹדְעֵי-חֵן

כִּי שִׁיר-נִרְדָּף הוּא לוֹ:

הָיֹה יִהְיֶה!

וּבְתִלּוּי-רֹאשׁ שֶׁל פֶּתַע

כְּדֶרֶךְ כָּל וַדַּאי אֶל הַכּוֹפְרִים בּוֹ

הוֹפִיעַ לַיְלָה רָם

חֲכַם-רָזִים וּנְדִיב-כַּפַּיִם

וּכְמוֹ מֵחֵיק צִילִינְדֶר שֶׁל יוֹדֵעַ-לְהָטִים

כְּיֵשׁ-מֵאַיִן הִתְפָּרְחוּ יוֹנֵי-יוֹנִים –

הוֹ אַשְׁכְּלוֹת הַלֹּבֶן!

לֹבֶן! לֹבֶן!

וְהֵן עוֹלוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת

וְהֵן קְטֵנוֹת קְטֵנוֹת קְטֵנוֹת

עַד הֱיוֹתָן עֵינַיִם

וּשְׁהָמִים

וּפְרִי-הַגֶּפֶן בַּמָּרוֹם

וּדְגֵי-זָהָב בִּשְׁמֵי שַׁדַּי

וּשְׁדֵי הַחֲשׁוּקָה –

הוֹ שֵׁם-הַמְפֹרָשׁ בְּמִזְמוֹרֵי חֶמְדָּה

כְּבַלֵּילוֹת מִקֶּדֶם.

עִירִי –

עִירִי הַמִּתְעַרְסֶלֶת בְּלֵילֶיהָ

עִירִי –

עִירִי הַמִּתְעַרְסֶלֶת בִּדְלָיֶיהָ

(וְהִיא תָּשׁוּב

תָּשׁוּב לִהְיוֹת

כְּאִלּוּ לֹא הָלְכָה).

זֶה הָיָה כְּשֶׁרוּחַ-הָעֶרֶב עָצַר נְשִׁימָתוֹ
מִפַּחַד לִשְׁבּוֹר הָאֲוִיר הַחַרְסִינִי
כְּשֶׁהָעֵינַיִם נֶעֶצְמוּ לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹלוֹת
כְּשֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת בְּדַרְכָּן אֶל הֲדוֹם
נִפְזְרוּ כְּמַחְרֹזֶת שֶׁל חוּט מִתְקָרֵעַ
וּמִלִּים שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹתָן הֲבָרוֹת
צָנְחוּ עֲיֵפוֹת-הַמַּסָּע
כְּשַׂלְוִים שֶׁהוּגְזוּ מִן הַיָּם –
זֶה הָיָה כְּשֶׁלְּפֶתַע מִבַּיִת בָּרְחוֹב
פָּרְחָה הַצִּפּוֹר הָאַחַת
כִּי גִלִּינוּ סוֹדָהּ שֶׁכְּחֻלָּה הִיא.
אָז נָפְלָה בִּי שְׁתִיקַת כָּל הַכְּחוֹל הַנָּסוֹג
שֶׁל אִילָן וְנִגּוּן
לְעֵת עֶרֶב.

וַיְהִי בֹּקֶר
וְנִסְתַּלְּקָה עֲקֶרֶת הֵיכָלוֹ
וַיְהִי עֶרֶב
וְאוּד-שֶׁל-יוֹם עָשֵׁן אֶת הַחֲלוֹם
וּבְקֶרֶן-רְחוֹב
רְחוֹב שֶׁבּוֹ שׁוֹתֵק
הַמָּוֶת עַל גַּבָּהּ הַמִּתְרַחֵק
הוּא יַעֲמוֹד כָּל עֶרֶב וְיַחֲשׁוֹב:
עַתָּה יִסֹּב הַלֵּב רָצוֹא-וָשׁוֹב
עַתָּה יֵלֵךְ פִּכֵּחַ וְשׁוֹלָל
וְכָךְ יִרְצֶה לַחְדּוֹל וְלֹא יוּכָל
וְכָךְ יַבִּיט יַבִּיט עַד הֵעָלְמוֹ
(הַנּוֹף הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל חֲלוֹמוֹ!)
וְשׁוּב יַחְפּוֹן זָהָב מֵחֶרֶג-יוֹם
וְשׁוּב יַבִּיט יַבִּיט –
עֲדֵי יִסּוֹם.
הָהּ דֶּרֶךְ הָאוֹבֵד אֶל הָאָבוּד –
הַבֹּקֶר
וְהָעֶרֶב
וְהָאוּד.

מִבַּעַד לַחֲלוֹם
כְּמִבַּעַד לְחַלּוֹן שָׁקוּף-אָטוּם
אֲנִי צוֹפֶה לְתוֹךְ כִּלְיוֹן הַלַּיְלָה
וְרוֹאֶה הַרְחֵק
מִסַּף הַבַּיִת שֶׁעָצַם אֶת כָּל תְּרִיסָיו
עַד יַעֲרוֹת-הָעַד הַמַּחְבִּיאִים אֶת כְּלֵי-הַשִּׁיר
עַד בּוֹא מוֹעֵד.
הוֹ עַד!
הוֹ עֲדֵי-עַד! –
וּכְבָר מִפְצָל רִאשׁוֹן שֶׁל קֶרֶן אַיָּלִים.
וּכְבָר שׁוֹאֵג הַבֹּקֶר מִסֻּבְּכוֹ
וְאֵד עוֹלֶה מִכָּל כַּנְפוֹת הַיַּעַר
וְלָט
וְלָט
וְלָט
אֶת אַיַּלְתּוֹ הַמִּתְחַמֶּקֶת
שֶׁל הַשַּׁחַר.
אֲזַי הוֹפִיעוּ כְּלֵי-הַשִּׁיר –
וְאֶצְבָּעַי עַל מֵיתְרֵיהֶם!
מְצָאוּנוּ מַשְׁכִּימֵי הָעִיר
הַסּוֹבְבִים בְּרִיק רְחוֹבוֹתֶיהָ
רָאוּ הַכְּלִי – וְלֹא שָׁמְעוּ שִׁירוֹ
שָׁמְעוֹ – וְלֹא הֵבִינוּ פֵּשֶׁר-הַמִּלּוֹת
וְשָׁאֲלוּ בְּפַחַד זֶה לָזֶה:
– מִי שָׁר לְעֵת כָּזֹאת בִּשְׂפַת לוֹעֵז
וְהָאֲרִי בַּחוּץ?!
מַה פֵּשֶׁר חוּ-אָ-לוּ?
מַה פֵּשֶׁר אַבְּרִי?
עַד יְשׁוֹקֵק הָרְחוֹב אֶל גֹּדֶשׁ צָהֳרָיו
כְּמֵי-נָהָר אֶל שִׁבָּלְתָּם –
וְלֹא יִהְיֶה שׁוֹאֵל עוֹד.
גַּם לֹא אַתְּ.