בְּפַחַד-יֶלֶד אֶבְדְּקָה הַלַּיְלָה
אֶת הַדֹּפֶק.
תָּמִיד-תָמִיד גּוֹר יָגֹרְתִּי
אֶת הָאֹפֶק.

אַךְ הַפַּעַם אֶצְבַּע אָפְקִי
לִי מְאַיְּמָה:
אֵי-מִי הֵקִיא חֶלְאַת-אֱלוּל
הַשָּׁמַיְמָה.

תַּרְנְגֹלֶת דֹּם תְּדַדֶּה
אֶל הַלּוּל.
לַיְלָה-לַיְלָה אֶבֶן אַדֶּה
אֶל הַגְּבוּל.

בַּשָּׁמַיִם סַהַר חִוֵּר
צָף וְצָף.
דּוּמָם אֵלֵךְ עִוֵּר-עִוֵּר
אֶל הַסָּף.

אֵי-שָׁם גָּחָה תַּרְנְגֹלֶת
מִן הַכְּלוּב.
אֵי-מִי עָרַף הַגֻּלְגֹּלֶת
מִן הַגּוּף.

כֵּן. כֻּלָּנוּ שָׁם נִתְעַלֵּף
עַל הַסָּף.
לָמָּה אֵדַע כֹּל – מֵאָלֶף
וְעַד תָּו?

עַל שַׁחַק-יוֹם נִבְרֶשֶׁת תָּאִיר
אֶת בֵּית-הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלַּמָּג.
וְרוּחַ בָּא כְּכֶלֶב שָׂעִיר
לִנְבֹּר בְּגַל שִׁיּוּרֵי-חָג.

וַיְהִי בַּקְּרוּאִים אֶל הָאוּלָם
אִישׁ חֲטוֹטֶרֶת לוֹ עַל ָּגב.
דֹּם טִפֵּס גַּמָּד עַל הַסֻּלָּם
וַיִּשְׁבְּ נִבְרֶשֶת מִן הַוָּו.

עוֹד רֵיחַ-יַיִן לַיִל רוֹעֵף
כְּטַפְטֵף אַחַר דֶּלֶף גָּג.
בִּנְתִיבוֹת-לַיְלָה גִּבֵּן עָיֵף
עֲרִירִי חוֹזֵר מִן הֶחָג.

כַּאֲבוּקָה שְׁחוֹרָה דוֹלֵק לוֹ הַלַּיִל
עַל סַף הָאַיִן
שָׁם.
וּלְאוֹרוֹ נִצְעַן חַיִל אַחַר חַיִל
עֲצוּמֵי-עַיִן
סְתָם.

וּבַאֲשֶׁר יִשַּׁק הָרָקִיעַ לָאֲדָמָה עִם חֲצוֹת
שָׁם שְׁנֵים-עָשָׂר גַּמָּדִים
כּוֹרִים קֶבֶר.
וְזֶה הָאוֹת:
כֻּלָּנוּ נִכְרַע עַל הַסַּף בִּנְשִׁיקַת הָעֲבָדִים.
וְגַם אֲנִי – אֲנִי הַגֶּבֶר.