שָׁפַנִי עָקֵב הַשִּׁגָּעוֹן עֲלֵי-אֹרַח
וַיְשַׁסּוּ כַּלְבֵי-תַּמּוּז בִּי חֲזוֹנֵי-אֱלֹהִים
וּקְרוּעַ-מִכְנָסַיִם שַׁבְתִּי לְעֵת בֹּקֶר
אֶל עִיר וּמְתִים.

קֻבְיוּסְטוּס שִׁכּוֹר צָנַף צְנֵפָה אֶת הָעוֹלָם
וְלֹא מָשַׁח אֶת הַצִּיר
וְעַתָּה מִן הַצַּד יְחַכְּחֵךְ לוֹ אֶל שְׂפָמוֹ
וְעַל פִּי מִדּוֹתָיו זָב הָרִיר.

קֻבְיוּסְטוּס צוֹנֵף עוֹד. קֻבְיוּסְטוּס רָר וּמְגַחֵךְ.
וּמְדַדֶּה עוֹלָם-גּוֹלָם. וְחוֹרֵק שָׁף הַכֹּל.
וְעַל מָה יַהְבִּילוּ עוֹד מִדָּמִי הֶבֶל חֻמָּם
חֲזוֹנֵי-שַׁדַּי שֶׁלֹּא נֶהְגּוּ בְּקוֹל?

עֲגֹן אֶת דַּעְתְּךָ אָדָם!
עֲגֹן! עֲגֹן! כִּבְנָמָל אֶת הַצִּים.
פֶּן יִצְנַח לִבְּךָ אֶל הַמַּעֲקֶה אוֹבֵד-חוּשִׁים
וְיָקִיא פֹּה לְרַגְלֵי אֱלֹהִים.

אֱחֹז! אֱחֹז! וָאֶחְפֹּץ זְעֹק: כֹּה אָמַר...
אַךְ אֱלֹהִים שָׂם יָד לְפִי: לֹא עֵת!
וַיִּתֵּן אוֹת וְעָטוּ כַּלְבֵי-אִטְלִיז שְׂעִירִים
וְטָרְפוּ נֵתַח-זְעָקָה בָּשָׂר מִן הַמֵּת.

אָז לָמָּה לִי כָּל זֶה? אַל תַּמְרִיצוּנִי דְמָמָה!
לֹא בְּכוֹת לֹא זְעֹק לֹא נַבֵּל אֶת הַשֵּׁם.
פֶּן אָקִיא זַעֲמִי – כְּקַלֵּל הַהֶדְיוֹטוֹת:
בֵּאלֹהִים!
בִּמְשִׁיחוֹ!
בַּאֲבִי-אֲבִי-הָאֵם!