אַל תֵּעָצְבִי נַפְשִׁי... מִדִּמְדּוּמֵי אִוֶּלֶת
צָרְפִי שִׁירַת-סִיּוּם בְּאוֹתִיּוֹת הַכְּתָב.
מָחָר יָבֹאוּ הֵם – נֹשְׂאֵי הַמַּאֲכֶלֶת
לִקְצֹר אֶת גֻּלְגָּלְתִּי כַּאֲלֻמָּה בַּסְּתָו.

מָחָר יָרִיעַ צָו: מִרְטוּ חֶרְמֵשׁ וְלֵכוּ!
וְהֵם הֵיטֵב יַשְׁחִיזוּ לַהַב חֶרְמֵשָׁם.
כְּמַחְלְפוֹת שִׁמְשׁוֹן שְׂדוֹתַיִךְ יְגַלֵּחוּ
וּמִסָּבִיב פִּתְאֹם יֵשַׁם.

הַבִּיטִי:
גָּח עָנָן וְהוּא חוֹרֵשׁ כִּבְקֶמֶט
אֶת מֶצַח שְׁמֵי הַלֵּיל.
הַקְשִׁיבִי... הֲשָׁמַעַתְּ:
הָרוּחַ כְּחַזָּן בְּהַלְוָיָה אִלֶּמֶת
סוֹפֵד בְּסַעַר אֶת-נִשְׁמַת.

נִדְמֶה לִי כִּי אֶת שְׁמִי שָׁמַעְתִּי הַגּוֹוֵעַ
נִדְמֶה לִי כִּי אֶת שְׁמִי שָׁמַעְתִּי מְפֹרָשׁ.
וּכְבָר אֲנִי רוֹאֶה לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ
דּוֹהֵר הַסּוּס לְלֹא פָּרָשׁ.

וְקוֹל הָמוֹן סָבִיב תָּמֵהַּ:
מִי הוּא?
מַה הוּא?
וְיָד נַעֲלָמָה חוֹרֶתֶת עַל קִבְרִי:

״אָח אֵיזֶה אֲרִיאֵל אוֹ בְּכוֹר-שָׂטָן פִּתָּהוּ
לְהִוָּלֵד פַּיְטָן עִבְרִי.״