אֹהֶל שַׁח. וּסְתָו. וָדֶלֶף.
מִי זֶה יֵבְךְּ שָׁם: אוּ-הוּ-הוּ.
תַּן אוֹ רוּחַ? אָח אוֹ כֶּלֶב?
וְכָל נֵטֶף – דֶּמַע הוּא.
טִיף-טִיף-טוֹף – וְכָךְ בְּלִי סוֹף.
דְּלֹף הַדֶּלֶף דְּלֹף וּדְלֹף.
כָּכָה יֵבְךְּ רַק סְתָו-מוֹלֶדֶת
כָּכָה יֵבְךְּ רַק בֶּן-בְּלִי-אָב
עֵת בָּרֹם בְּיַד רוֹעֶדֶת
יְכֻבּוּ נֵרוֹת-זָהָב.
טִיף-טִיף-טוֹף...
לֹא אַדְלִיק לִי נֵר הַלַּיְלָה.
לֹא אֶכְתֹּב מִכְתָּב הַיּוֹם.
אֵי-שָׁם אֵם לִי אַלְלַי לָהּ
יֵשׁ לָהּ בֵּן וְהוּא יָתוֹם.
טִיף-טִיף...
קַר בָּאֹהֶל. אֶל הַתֹּהוּ
יֵבְךְּ לוֹ כֶּלֶב יֵבְךְּ לַשָּׁוְא:
מִי יוֹדֵעַ עוֹד כָּמוֹהוּ:
לֹא יָבֹאוּ אֵם וָאָב.
טִיף.