הִנֵּה אַרְצִי גְוִיַּת־פֶּרֶא
עוֹר כִּקְלָף לָהּ קְלָף לַתּוֹרָה
וּבְחֶרֶט־עַד מְחֻקֶּה דְבַר אֱלֹהַּ
עַל הַקְּלָף.
מִי הַפֶּרֶא אֲשֶׁר יוּכַל קְרֹא הַמְּגִלָּה
שֶׁלַּבְּרֵאשִׁית?
וּמִי יִזְכֶּה לַעֲטֹף טַלִּית פֹּה
וְלַעֲלוֹת לַתּוֹרָה?
אוּלַי גְּמַלִּים הֵם
שֶׁתָּעוּ מִנִּי אָרְחוֹת־יָהּ בַּמִּדְבָּר
וּבְרַגְלִי כֵּס־הַכָּבוֹד דַּבְּשׁוֹתֵיהֶם גּוֹרְדִים הֵם?
רוֹבְצִים גְּמַלֵּי הַגִּלְבֹּעַ.
לֹקִּי לֹקִּי שֶׁמֶשׁ־תַּמּוּז גְוִיַּת אַרְצִי הַמְחֻסְפֶּסֶת
אָנוּ נַחֲלֹב מִשְּׁדֵי־לַיְלָה
לִרְגָבֶיהָ
חֲלֵב־טָל!
אוּלַי שֶׁנְהָב הוּא
שֶׁחָמַק מִבֵּין רַגְלֵי אָדָם רִאשׁוֹן.
הֵי בַּגָּלִיל קְהַל־שֶׁנְהַבִּים רוֹבֵץ פֶּרֶא
קְרוּחַ־גָּב.
סִרְקוּ סָרוֹק הַחַמְשִׂינִים הַקָּרַחַת בְּגָלִילִי
אָנוּ נַדְשִׁיא מָחָר דֶּשֶׁא
יָהּ־חַי־לִי־לִי
עֲמָלִי.
