מִן הַפִּיחַ
מִן הַשַּׁעַט
מִן הַחֶרֶךְ הָאַסְפַלְטִי
אֶרֶז-פֶּלֶד טוּר-שֶׁל-עֹפֶל
גָּח לְפֶתַע וּבָרַח.
הַתְּמִימָה הִיא אוֹ נִפְשַׁעַת
הַמְּנוּסָה הַזֹּאת? – שָׁאַלְתִּי.
הֲיָרֵאנוּ אֶת הָאֹפֶל
אֶת הַטֶּרֶף שֶׁבַּכְּרָךְ?

כְּרָךְ הוּא טֶרֶף, אָן אָבוֹאָה?
אָן יִבְרַח אֶחָד כָּמוֹנִי?
גַּם תַּרְשִׁישָׁה לֹא יַגִּיעַ
הַבּוֹרֵחַ מִנִּינְוֵה.
מְחֻסְפָּס הוּא וְגָבֹהַּ
זֶה הַגֶּזַע הַבּוּלוֹנִי
כָּל רִשְׁרוּשׁ שֶׁבּוֹ מַרְגִּיעַ
וּמַפְגִּיעַ:
פְּרֵה וּרְבֵה!

אַךְ יָרֹק חִיּוּךְ הַדֶּשֶׁא
וְנָקֵל הוּא פֹּה לִשְׁכֹּחַ
מֶה חָמָס צָפוּן בַּשֶֹּגֶב
עֵת אִילָן שָׁרְשׁוֹ נוֹעֵץ.
כַּמָּה רֶשַׁע כַּמָּה רֶשַׁע
בַּתְּשׁוּקָה הַזּאֹת לִצְמֹחַ
בְָּרָעָב הַזֶּה לְרֶגֶב
בְּזִנּוּק נוֹפוֹ שֶׁל עֵץ.

בְּאַלְפֵי פִּיּוֹת צַמֶּרֶת
נְשִׁימוֹת שָׁרָב בּוֹלַעַת
וְזוֹלֵף הַשְֹּרָף מִגֶּזַע
מִכָּל סֶדֶק וְרִפּוּט.
מַהִי זוֹ חִיּוּת נִמְהֶרֶת
זֶה לִבְלוּב-עַצְמוֹ-לָדַעַת
זוֹ תִּפְרַחַת מְבֻזְבֶּזֶת
אִם לֹא תַּאֲוָה לָמוּת?!

יֵשׁ תְּמִיהָה יְפַת-הַפַּחַד
יֵשׁ חֶדְוָה קְרוּעַת-עֵינַיִם
יֵשׁ עַצְבוּת הַמִּתְנַגֶּנֶת
בָּאִילָן וּבָאָדָם
וְעַל-כֵּן יָדָם לוֹקַחַת
מִן הָאֹפֶל מְלוֹא חָפְנַיִם
כִּי רַק חוֹף הוּא בּוֹ עוֹגֶנֶת
סְפִינָתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם.

כִּי עוֹלָם אֵינוֹ אַתְחַלְתָּא
הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ גֶמֶר
הָעוֹלָם הוּא רַק אֶתְנַחְתָּא
בַּנִּגּוּן הָאֱלֹהִי.
וּמַה פֶּלֶא כִּי אָצַלְתָּ
מִן הָעֶצֶב עַל הַזֶּמֶר
עִם הַמָּוֶת כִּי שֹוֹחַחְתָּ
כְּשֹוֹחֵחַ הוּא עִם הִיא.