אִם חָטָאתִי – אַל תַּרְשִׁיעוּ
אַל תַּרְשִׁיעוּ טֶרֶם עֵת.
שַׁדְמוֹת מִי פֹּה לֹא הִדְשִׁיאוּ
דֶּשֶׁא עֵשֶׂב אֲשֶׁר חֵטְא?
מִי לֹא זָר פֹּה וּמְתַעְתֵּעַ
וּבַנֶּכֶר מִי לֹא נָע?
וַדַּאי יֵשׁ מִי הַנּוֹטֵעַ
אֶת כַּרְמֵנוּ לַעֲנָה.
וַדַּאי יֵשׁ מִי הַמֵּדִיחַ
וּמַשְׁכִּיחַ: לַהֲדָם.
מִי יָהִין לוֹמַר: יָדִי אַךְ
לֹא נִתְגָּאֲלָה בְּדָם.
אַל תָּאוּץ לִצְהֹל: לְחַיִּים!
לֹא נִמְזַג עוֹד גְּבִיעֲךָ.
אַל תַּרְשִׁיעַ אֶת אַחַי אִם
כְּבָר סָלַחְתָּ לְלִבְּךָ.
חַד הַדֶּרֶךְ לְכֻלָּנוּ
וּלְכֻלָּנוּ חַד הַגְּבוּל.
אִם זָרַעְנוּ – הֵן לֹא לָנוּ
וְלֹא לָנוּ מֹד הַיְבוּל.
לְעָמָל נוֹצְרוּ יָדַיִם
וְאַשְׁרֵי הַיָּד עָדְרָה
עֲרוּגַת-חַיִּים. וְדַי אִם
לֹא נִשְׁפֹּט מִטּוֹב עַד רָע.
כֹּל שֶׁעַד הַיּוֹם נָתַנּוּ
שֶׁנּוֹסִיפָה עוֹד לָתֵת
רַק אַכְזָר יִלְעַג פֹּה: מַנּוּ?
רַק אֱוִיל יַחְשֹׁב לְחֵטְא.
אַךְ הַהוּא יִשְׁפֹּט אַחֶרֶת:
הוּא הָעַיִן. הוּא הַפֶּה.
אַל נָבוּז לְיַד עוֹדֶרֶת.
אַל יָדַיִם נְרַפֶּה.
לוּ הִשְׂכִּיל לִבֵּנוּ סְלֹחַ
וְרוּחֵנוּ – הַאֲמֵן.
אֵל שַׁדַּי אָזְרֵנוּ כֹּחַ
וְנֹאמַר
אָמֵן.