פְּרוּם־חֻלְצָה כְּשַׁעֲרֵי הֵיכָל פְּתוּחִים
בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלַי אֲלַטְּפָה אַדְמַת־בֹּקֶר.
הִנֵּה אֶתְפַּרְקֵד אֶרְבַּץ לִי – חֵיק־אֵם.
וְכָל הַנְּהָרוֹת יֵלְכוּ אֵלָי
וְיַךְ שָׁרָשָׁיו בִּי כָּל אִילָן
וּמִתְרַפֵּק עָלַי אֱלֹהֵי־כָּל־הָעוֹלָם
וְלוֹחֵשׁ לִי בְּאַהֲבָה:
אַתָּה!... אַתָּה!...
אֶשָּׂא גוּפִי עַל כַּפַּיִם
וּמִתַּחַת לְרַעְמַת אִילָן עָבֹת
עַל כֵּס־דֶּשֶׁא יָרֹק אוֹשִׁיבֶנוּ
אָדָם־יְהוָה!
הִנֵּה עוֹטֵר הַשַּׁחַק חַמָּה גְּדוֹלָה לְמִצְחוֹ
כִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
וְרוֹעֵף תְּפִלָּה אֱלֵי חֵיקִי.
הִתְפָּרְמִי חֻלְצָה כְּשַׁעֲרֵי־הֵיכָל פְּתוּחִים
וְתָבֹא תְּפִלַּת־כָּל־חַי
לִפְנֵי בְּשָׂרִי הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב.