אֵלַי אֵלַי אֵלַי
אוֹבְדֵי מִלַּי
בּוֹגְדֵי לֵילַי
מוֹשְׁכֵי אֶל כְּבָר פַּלְגֵי אוּלַי
עַד חֶרְבוֹנָם.

אַתֶּם נִצָּבִים מֵרָחוֹק
בַּכְּפוֹרִים
בְּמַחְגֹּרֶת-אַלְמוֹן שֶׁל שַׂקִּים
אֲפֹרִים
וְקוֹרְעִים
וְקוֹרְעִים הַקְּרִיעָה בְּבִגְדֵי-הַכְּלוּלוֹת.

מוּל חֻמְרוֹ שֶׁל הַדִּין
הַקָּרֵב
מוּל מִשְׁלַף הַסַּכִּין
הָאוֹרֵב
בְּסִמְטוֹת בָּן לָקוּ מְאוֹרִים
וּשְׁלָדִים וּשְׁלָדִים בַּלֵּילוֹת
עַמּוּדֵי פָּנָסִים שֶׁכָּבוּ.

לֹא שְׁעִיתֶם אֶל אוּרִי וְאוֹרִי
הֲתִשְׁעוּ אֶל אֶפְרִי?

וְרַק רוּחַ-טֵבֵת בִּשְׁרֵקַת הַכַּפְרִי
תְּנַסֶּה עוֹד לִבְקוֹעַ
שָׁמַיִם קָרִים –

אֵלַי! אֵלַי! אֵלַי!