יֵשׁ עֶרֶב שָׁפוּי כְּמַרְדּוּת שֶׁהִשְׁלִימָה
בִּכְבוֹת שְׁתֵּי עֵינֵי הָרֻגְזָה הַיְרֻקּוֹת
וּבֶן-הָאָדָם אָז צוֹמֵחַ רַק פְּנִימָה
הוֹגֶה כְּאִילָן מַחְשָׁבוֹת אֲרֻכּוֹת.
וְכָל מַחְשָׁבָה מַבְהִינָה וְטוֹפֶפֶת
אֶל חַי וְדוֹמֵם בְּבַת-צְחוֹק מִתְפַּיְּסָה
וְיַד אֱלֹהִים בִּסְלִיחָה מְלַטֶּפֶת
צַמְרָם הַשָּׁטוּחַ שֶׁל יָם וְכִבְשָׂה.
בְּעֶרֶב כָּזֶה לִי בָּרוּר יִוָּדֵעַ
כִּי בָּאתִּי כְּגֵר – וְהָיִיתִי תּוֹשָׁב
כִּי עוֹד לֹא הָיָה הָעוֹלָם הָרוֹגֵעַ
הָדוּר וְנָאֶה כְּעָלֵינוּ עַכְשָׁו.
וְאֵם לְבָנָה שֻׁלְחָנֵנוּ עוֹרֶכֶת
וְאָנוּ נָסֵב כְּעַל עֵשֶׂב רָטֹב
לִשְׁמֹעַ אֵיךְ הִיא בִּשְׁתִיקָה מְבָרֶכֶת
בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא עַל לַחְמֵנוּ הַטּוֹב.