חיפוש

כתבי יד

על נערה שרצתה להגיש לו פרח "פה רך ברצון אקבל ממך!"
אבל התכוונתי בחית, ניסתה הנערה להסביר, "את החטא אני לוקח על עצמי" השיב שלונסקי.....

אנקדוטות נוספות...

סָח לִי מִישֶׁהוּ

סָח לִי מִישֶׁהוּ
בְּקוֹל צִלּוֹ הַמַּלְכוּתִי שֶׁל אָב רָצוּחַ
שֶׁל הַנָּסִיךְ הַמִּשְׁתַּגֵּעַ:

"יַעַר.
וּבַיַּעַר – סוֹעָה.
וּבַסּוֹעָה – אֲנִי בְּגִלּוּי-רֹאשׁ.
וּרְגַם אִצְטְרֻבָּלִים בִּבְלִי-רַחֵם
כְּכִפְיוֹנֵי-טוֹבָה.

בְּגִידוֹת. בְּגִידוֹת. בְּגִידוֹת.

זֶה לֹא אַתָּה בָּהֶם.
זֶה לֹא הַהוּא בְּךָ.
זֶה כָּל אֶחָד
זֶה כָּל אֶחָד מִסַּכְסִכֵּי נַפְשׁוֹ".

"כַּמָּה אֶפְשָׁר – שׁוֹאֵל הַמִּישֶׁהוּ –
הַמִּישֶׁהוּ הָאֶלֶף-וְאֶחָד
(כִּי הוּא אֶחָד!) –
כַּמָּה אֶפְשָׁר עוֹד
לָשֵׂאת בְּאֹרֶךְ-רוּחַ
חִצֵּי גוֹרָל אַכְזָר
אַבְנֵי מַרְגֵּמוֹתָיו?

אֲבָל אַתָּה נָבוֹךְ מְאֹד.
אֲבָל אַתָּה נָסִיךְ מְאֹד.
עַל-כֵּן אַתָּה נִבְהָל מִשְּׁפוּת-הַדַּעַת
וּמִתְחַפֵּשׂ בְּמִשְׂחֲקֵי הַשִּׁגָּעוֹן".

וְשׁוּב הַפַּעַם:
סָח לִי מִישֶׁהוּ... –
אַךְ כָּאן שִׁסַּעְתִּי אֶת עַצְמִי
בִּקְרִי-וּכְתִיב-בֵּינַיִם:
קְשִׁי-עֹרֶף הוּא אוֹ מֹרֶךְ-לֵב
אוֹ סוֹד הָאֲצִילוּת שֶׁבַּתּוּגוֹת –
לְהִתְחַפֵּשׂ?
תָּמִיד בִּלְשׁוֹן-נִסְתָּר
תָּמִיד בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ שֶׁלֹּא-הָיָה-וְלֹא-נִבְרָא
וְרַק לֹא מִתְוַדֵּעַ-בַּעֲדוֹ!

מִנַּיִן דֹּק הַתֵּמַהּ בַּוַּדַּאי הַמִּתְרַבְרֵב?
מִנַּיִן לוֹט הַדֶּמַע שֶׁבָּרֶנֶן הֶעָרֵב?
שִׁבְרוֹן הַכַּד אֶל הַמַּבּוּעַ שֶׁחָרֵב?
אֶל הַמַּבּוּעַ
אֶל הַמַּדּוּעַ
אֶל הַכָּמֵהַּ –
          וּמְסָרֵב?
עֲנֵה לִי מִישֶׁהוּ שֶׁבִּי! –
וְלֹא עָנִיתִי כַּמּוּבָן.

אַךְ לוּא אֲנִי הַרְחֵק יוֹתֵר
אַךְ לוּא אֲנִי אֶחָד יוֹתֵר
הֲרֵינִי מִתְוַדֶּה אֵלַי:
נִשְׁבַּר לִי... –

וְהַשּׁוֹאֵל הָיָה סוֹבֵר אֶת הַנִּשְׁאָל.