חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

בָּאתִי עַד הֲלֹם

בָּאתִי עַד הֲלֹם וְאֵיךְ אַתִּיר שְׂרוֹךְ־נָעַל?
אֵיךְ אֶנְעַר מֵרֶגֶל זְהַב הַמִּשְׁעוֹלִים?
כֶּבֶד־מַזָּלוֹת יָרַד עָלַי מִמַּעַל
אֱלֹהִים גְּדוֹלִים.

לְפָנִים אָמַרְתִּי: הוּא כָּל כָּךְ גָּבֹהַּ
אֵיךְ תַּשִּׂיג יָדִי לִקְטֹף כּוֹכָב מַבְשִׁיל?
כְּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ אֶלְחַשׁ עַתָּה: גִּלְבֹּעַ!
וְאִילַן הַלַּיִל פֵּרוֹתָיו יַשִּׁיל.

הַבְרִיכֵנִי אֵלִי כְּגָמָל פְּרוּק־טַעַן
פֹּה מַרְגְּלוֹתֶיךָ אֶנָּפֵשׁ מְעָט.
שִׁירוּ לִי הַשִּׁיר: יָפִים־לֵילוֹת־בִּכְנָעַן...
כִּזְמִירוֹת־שַׁבָּת.

שִׁירוּ לִי הַשִּׁיר. אֲנִי אֶכְתֹּב לְאִמָּא:
אַל תִּבְכִּי בַּלָּיְלָה. טוֹב לִבְנֵךְ הַמָּךְ.
טוֹב לוֹ כְּמוֹ אָז עֵת עַל עַרְשׂוֹ הִנְעִימָה
אִמָּא'לֶה הַשִּׁיר עַל גְּדִי לָבָן וָצַח.

טוֹב לוֹ כְּמוֹ אָז עֵת אַבָּא הִקְרִיאָהוּ
בְּנָשְׁקוֹ עַל מֵצַח: קָמַץ־אָלֶף – אָ.
– אוּי פְּרוּטָה זָרְקוּ לִי! – זֶהוּ אֵלִיָּהוּ!
וְקוֹרְנָה מִנַּחַת אִמָּא'לֶה יָפָה.

גַּם הַיּוֹם כְּאָז אָבִי־שֶׁבַּשָּׁמַיִם
יְאַלְּפֵנִי: אַ־בָּ־ ־ וְיִשַּׁק מִצְחִי.
בְּנֵךְ יִהְיֶה תָּמִיד כְּיֶלֶד בְּהִיר־עֵינַיִם
עִם הַקָּמַץ־אָלֶף הַנִּצְחִי.

וְתָמִיד יִקְטֹף לוֹ הַתִּשְׁבִּי מִמַּעַל
אֶת כּוֹכְבֵי־הַלַּיִל כְּפֵרוֹת בְּשֵׁלִים
וְתָמִיד יָנוּעַ בְּלִי הַתִּיר שְׁרוֹךְ נַעַל
בְּלִי נַעֵר מֵרֶגֶל זְהַב הַמִּשְׁעוֹלִים.