חיפוש

בשנת 1935 שלונסקי ובני חבורתו הסתכסכו עם בעל קפה "רצקי" ועברו לקפה "אררט". שלונסקי הסביר כי בהתרגש עליהם המבול (הריב עם רצקי) חיפשו בני החבורה מקלט, והלא "אררט" הוא המקום שבו נחה תיבתו של נוח לאחר המבול...

 

אנקדוטות נוספות...

רשימת שירים מולחנים (מקור ותרגום)

מקור

אבוי אבי – ראו לפי: קינת בת הטוחן.

אבירי האוויר – 1935, לחן: דניאל סמבורסקי, 1935. נכתב לתיאטרון "המטאטא", תכנית ל"ח, "ביזנס" (אבירי האוויר) מאת משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי (הצגת בכורה: 3.9.1935). הפזמון נדפס בתוכנייה. התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 193 – 194.

אדם וחדרו – 1938, לחן: אלון מרקוס (2015). התפרסם בשירי המפולת והפיוס (1938) וכן: שירים ג' (1971), עמ' 281.

אוהל שח ראו לפי: באוהל.

אוטובוסים נחפזים – ראו לפי: תל אביב.

אוי לי וי לי – 1932, לחן: לא ידוע. התפרסם ב"כתובים", שנה ו', גליון מ'-מ"א, ערב ראש השנה תרצ"ג (30.9.1932).

אלה מול אלה – 1954, לחן: מ' גלוזמן,1971. התפרסם בשירים ב' (מהדורת 1954), עמ' 218. שיר זה נוסף לשיר "קוממיות" מהספר באלה הימים (1930).

אם כדאי זה לרב חיים – 1935, לחן: דניאל סמבורסקי, 1935. נכתב לתיאטרון "המטאטא", תכנית ל"ח, "ביזנס" (אבירי האוויר) מאת משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי (הצגת בכורה: 3.9.1935). התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 195 – 196.

אנו כולנו – 1933, לחנים: נחום ורדי; משה לב. התפרסם ב"שירון לאחד במאי" (בעריכת נ' נסימוב) ספריה מוסיקלית מס. 51, הוצאת המרכז לתרבות תל אביב, תש"י (1950). ראו גם לפי: שיר לכת.

אנחנו בנים, לנוער העובד בחג העשור – 1934, לחן: ורדינה שלונסקי. התפרסם בתוספת הערב של עיתון "דבר" שהוקדשה לחג העשור של הנוער העובד, 22.9.1934. נכלל בתוך שירים א' (מהדורת 1954) כתוספת לספר באלה הימים. וכן: שירים ב' (1971), עמ' 207 – 208 .

אנחנו ברנשי המטאטא 1935. לחן: דניאל סמבורסקי, 1935. נכתב לתיאטרון "המטאטא", תכנית ל"ח, "ביזנס" (אבירי האוויר) מאת משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי (הצגת בכורה: 3.9.1935). הפזמון נמצא בכתב יד בארכיון שלונסקי. התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 197 – 199.

אנפת בי אב הישימון – 1929, לחן: נסים נסימוב. קטע מתוך הפואמה: מול הישימון. חלק מהפואמה התפרסם ב"כתובים" במלאת שלושים לפרעות תרפ"ט (25.9.1929) בכותרת ישימון. הפואמה פורסמה בשלמותה ב"כתובים", 2.1.1930. נכלל בספר: באלה הימים, וכן: שירים ב' (1971), עמ' 226 – 237. הקטעים שהלחין נסימוב התפרסמו בחוברת "שירים ובלדות", הוצאת המחלקה לחברה ותרבות של הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, תש"ד (1944) בכותרת חמישה שירים מתוך הפואמה "מול הישימון". ראו גם לפי: מול הישימון.

אצבע משולשת (פזמון-מזמור) – 1939, לחן: מרדכי זעירא. נכתב לתיאטרון "כל הרוחות", תכנית ג' – "הגפיר האמיץ יחיה" (הצגת בכורה: 27.7.1939). נדפס בתוכנייה. התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 223 – 225.

ארובות הספינה – 1926, לחן: לא ידוע. בית שלישי מתוך: "עטוף נא אל שדי" (המידע: אתר "זמרשת").

באוהל (אוהל שח) – 1922, לחן: פרץ הירשביין. לחן: שיר יידי עממי בעיבודה של ורדינה שלונסקי, 1929. שלונסקי כתב את המלים על פי הלחן של הירשביין, ועל כתב היד של השיר רשם: "ספרדית, ע"פ הניגון: 'אויפן בוידעם שלאפט אדאך" ["על העלייה נם הגג"]. לחן נוסף: א' פיאטלי. התפרסם ב"כתובים", שנה א', 22.9.1926, נכלל בספריו לאבא-אמא (1927), בגלגל (1927) וכן: שירים ב' (1971), עמ' 108.

באלפי ידיים – מילים: נתן אלתרמן, לאה גולדברג ואברהם שלונסקי, לחן: ורדינה שלונסקי (מידע מאתר "זמרשת").

בואי כלהראו לפי: עטוף נא אל-שדי.

בוקר טוב – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 9 – 11. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

בלילה כזה – 1937, לחן: אלדד לידור. התפרסם ב"הארץ", כ"ט באלול תרצ"ז (5.9.1937), נכלל בשירי המפולת והפיוס (1938), וכן: בשירים ג', עמ' 279.

בן סורר – 1968, לחן: אמיתי נאמן. התפרסם בספר משירי הפרוזדור הארוך (1968). נכלל בשירים ד' (1971), עמ' 137.

בסירה – 1933, 2015, לחן: אלון מרקוס. התפרסם בספר אבני בוהו, נכלל בשירים ג' (1971), עמ' 11.

בסמטה צרה – ראו לפי: בשפל (מזמור הסיום).

בשפל (מזמור הסיום) – 1933, לחן: וולנטין קרוצ'ינין (עיבוד של הלחן המקורי שכתב סמיון ביילינזון). שיר מקורי ששלונסקי הוסיף למחזה "בשפל" מאת מקסים גורקי. הוצג בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933). השיר נכתב למנגינת השיר הסובייטי Кирпичики ("לבנים"). התפרסם ב"דבר", ה' בשבט תרצ"ג, 1.2.1933. נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 32.

בשפל (מחזה) – (1902). לחן: לא ידוע. שלונסקי תרגם וחיבר שירים למחזה של מקסים גורקי בשנת 1933 לקראת העלאתו בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933). ההצגה חודשה ב-1948 (הצגת בכורה: 27.10.1948). שלונסקי חיבר שירים מקוריים למחזה זה: מכרים ומכרות; לילה; מחול; לפונדק; הנה באנו; פזמון לאליושקה ב"בשפל". על השיר המתורגם: שיר האסיר, ראו במדור: תרגום. מילות השירים מופיעות בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), וכן בתרגומי מחזות ג' (1981), עמ' 66 – 68. השיר מכרים ומכרות וכן: אח, נמאס לי כל וכל (לא כונס) – התפרסמו ב"הארץ", ז' בשבט תרצ"ג (1933). ראו לפי שמות השירים.

בתכול השמיים – 1957, לחן: נעמי שמר. מתוך ספרו אני וטלי או: ספר מארץ הלמה (1957).

דברים בלילה – 1938,לחן: דרור אידר. התפרסם בספר שירי המפולת והפיוס (1938). נכלל בשירים ד' (1971), עמ' 18.

דובינובקה – 1944, לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. השיר נכתב להצגה "בנים לגבולם" של אשר ביילין בתיאטרון "הבימה" (הצגת בכורה: 24.12.1944).

דוד עצוב – 1934, לחן: ורדינה שלונסקי. התפרסם ב"דבר – מוסף לילדים", 2.11.1934: המילים בעמ' 1 והמנגינה עם ליווי בעמ' 8. נכלל בספר אני וטלי או: ספר מארץ הלמה (1957) תחת הכותרת: "שיר הדוד העצוב".

דורות רבים-רבים – 1929, לחן: נסים נסימוב. קטע מתוך הפואמה: מול הישימון. חלק מהפואמה התפרסם ב"כתובים" במלאת שלושים לפרעות תרפ"ט (25.9.1929) בכותרת "ישימון". הפואמה פורסמה בשלמותה ב"כתובים", 2.1.1930. הקטעים שהלחין נסימוב התפרסמו ב"שירים ובלדות" הוצאת המחלקה לחברה ותרבות של הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, תש"ד (1944) בכותרת חמישה שירים מתוך הפואמה "מול הישימון". ראו גם לפי: מול הישימון.

דלתות – 1968, לחן: ערן צור, 2010. התפרסם בספר משירי הפרוזדור הארוך (1968). נכלל בשירים ד' (1971), עמ' 198.

הוא יענש – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 42 – 43. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

הודיה – 1943, לחנים: ורדינה שלונסקי ; תיאודור הולדהיים; צבי אבני. התפרסם בשישה פרקי שירה (1943), נכלל בספר על מלאת (1947) וכן: שירים ד' (1971), עמ' 52.

הורה – 1944, לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', 1944. מתוך המחזה "בנים לגבולם" מאת אשר ביילין בתיאטרון "הבימה" (הצגת בכורה: 24.12.1944). המילים נדפסו בשירון "שירו שיר: שירים חדשים לזמרה בציבור ולמקהלה" כשיר נפרד.

החוצפה מותרת – 1934, לחן: עממי אוקראיני. התפרסם ב"טורים", שנה א', גיל' כ"ט-ל', י"ג באדר תרצ"ד, 28.2.1934 נכלל בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 265 – 266.

הידד מלכי – ראו לפי: שיר הכישור והפלך.

היום קיבלתי חום – 1946, לחן: פרנק צ'רצ'יל, 1937. המילים מתוך ספר עלילות מיקי מהו (1947), עמ' 133, הלחן הוא של הפזמון השיר "היי הו" (מתוך הסרט "שלגייה ושבעת הגמדים").

היונים עפות – 1944, לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. נכתב להצגה "לא אמות כי אחיה" מאת דוד ברגלסון (תרגום ובימוי: צבי פרידלנד) שהועלתה בתיאטרון "הבימה" (הצגת בכורה: 6.5.1944).

המנון הטראסק – [1923-1924] הושר על פי הלחן של "מרש הגלדיאטורים" מאת יוליוס פוציק. נוסח חלקי פורסם בשירון "החלוצים" בעריכת מ. נרקיס, תרפ"ה (1925). נוסח שלם התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 66 – 69.

הנה באנו – 1933, לחן: לא ידוע. מתוך המחזה "בשפל" של מקסים גורקי. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933) ופעם נוספת ב-1948 (הצגת בכורה: 27.10.1948). השיר נדפס בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), וכן תרגומי מחזות ג' (1981), עמ' 67. ראו גם לפי: בשפל.

הנה הקש שזור – ראו לפי: שיר הכישור והפלך.

הקונציון – 1933, לחן: דניאל סמבורסקי. מתוך ספרו: עלילות מיקי מהו. "מעשה בקונציון", שהוא החלק השני בעלילות מיקי מהו, התפרסם ב"דבר – מוסף לילדים", ל' בתשרי תרצ"ד (20.10.1933). הספר בשלימותו התפרסם בשנת 1947.

השמעת איך בנגב – ראו לפי: שיר המים.

ושוב ידיים תלושינה – 1929, לחן: נסים נסימוב. קטע מתוך הפואמה: מול הישימון. חלק מהפואמה התפרסם ב"כתובים", 25.9.1929, במלאת שלושים לפרעות תרפ"ט בכותרת ישימון. הפואמה פורסמה בשלמותה ב"כתובים", 2.1.1930. הקטעים שהלחין נסימוב התפרסמו ב"שירים ובלדות" הוצאת המחלקה לחברה ותרבות של הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, תש"ד (1944) בכותרת חמישה שירים מתוך הפואמה "מול הישימון". ראו גם: מול הישימון.

זאת לא תבינו לעולם – 1933, לחן: קורט וייל. לפי מידע באתר "זמרשת" השיר הותאם ללחן "שיר שלמה המלך" מתוך המערכה השלישית ב"אופרה בגרוש" (1928) מאת ברטולד ברכט. זה אחד משני השירים המקוריים ששלונסקי הוסיף ל"אופרה בגרוש" לפי עדותו שלו עצמו. ראו גם לפי: אופרה בגרוש (במדור: תרגום).

זה לזה – 1960, לחן: רונית אופיר. התפרסם בספר אבני גויל (1960), נכלל בשירים ד' (1971), עמ' 79.

זמר (לא אורחת גמלים) – 1945, לחנים: נחום נרדי, 1945; אברהם דאוס; עמי ריגאי; מרק לברי, 1950. הושר לראשונה בתכנית הראשונה של תיאטרון "לי לה לו" שנקראה "הספר תל אביב" (4.11.1945) בלחן של נרדי. התפרסם ב"משמר", 7.9.1945, נכלל בספר: על מלאת (1947), וכן: שירים ד' (1971), עמ' 49 – 50.

חדר במלון – 1938, לחן: נתן סלור.התפרסם בשירי המפולת והפיוס (1938), נכלל בשירים ג', עמ' 201.

חמדת זהב – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 113. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

חצץ – 1932, לחן: דניאל סמבורסקי. החלק השלישי של הפזמון הולחן בידי מרדכי זעירא ועובד ע"י י' סטוצ'בסקי בכותרת "על הסלע". הוצג בתיאטרון "המטאטא", תכנית כ"ה, 5.1.1932. התפרסם ב"דבר – מוסף לילדים", ו' אלול תרצ"ד (17.8.1934). קטע ממנו נכלל בספר אני וטלי או: ספר מארץ הלמה (1957) בכותרת שיר החצץ. ראו גם לפי: על הסלע.

יום אחרון – 1939, לחן: מאיר אריאל ושלום חנוך, 1962. התפרסם ב"הארץ", ט' באייר תרצ"ט (1939), נכלל בספר על מלאת (1947) וכן: שירים ד' (1971), עמ' 68.

כוכבי שבת – 1960, לחן: ארי ס. פרנקל. התפרסם באבני גויל (1960), עמ' 120, נכלל בשירים ד' (1971), עמ' 115.

כל בני אנוש – 1933, אחד משני השירים המקוריים ששלונסקי הוסיף למחזה "אופרה בגרוש" (1928). בשולי כתב היד השמור בארכיון כתב שלונסקי כי הוסיף את הפזמונים לדרישת הבמאי אלפרד וולף והם לפי מוסיקה של קורט וייל. השיר שובץ במערכה השנייה. התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 9, בכותרת "cherchez la femme". ראו גם לפי: אופרה בגרוש (במדור: תרגום).

כמה שאני יפה – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 30 – 31. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

כתלי ביתי – 1960, לחן: יניב הורוויץ (2016). התפרסם באבני גויל (1960), עמ' 119, נכלל בשירים ד' (1971), עמ' 114.

לא אכפת (תה ואורז יש בסין) – [1922], לחן: על פי השיר העממי-אוקראיני Не дивуйтесь, добрі люди ("אל תתפלאו אנשים טובים"), ולחן נוסף: השיר העממי-רוסי Эх, яблочко ("הו, תפוחון"). התפרסם ב"כתובים", שנה א' גיליון ט', כ"ח תשרי תרפ"ז, 6.10.1926, ונכלל בשינויים בתכנית כ"ה של תאטרון "המטאטא" (הצגת בכורה: 5.1.1932). התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 50 – 58.

לא ארחת גמלים ראו לפי: זמר.

לא תחמוד – 1947, לחן: דרור אידר. התפרסם בעל מלאת (1947), נכלל בשירים ד' (1971), עמ' 64.

לילה – 1933, לחן: לא ידוע. מתוך המחזה "בשפל" של מקסים גורקי. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933) ופעם נוספת ב-1948 (הצגת בכורה: 27.10.1948). השיר נדפס בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), וכן: תרגומי מחזות ג' (1981), עמ' 66. ראו גם לפי: בשפל.

לילה בגלבוע – ראו לפי: זמר.

לילה טוב – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 125 – 127. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

למה זה נקרא חמסין – לחן: אילת כוגן. התפרסם בספר אני וטלי או: ספר מארץ הלמה (1957).

למה כן ולמה לא? או: מעשה בשני גורו – לחנים: אילן גלבוע; דני גרנות; אריה לבנון; ליאורה שלזינגר; גיל אלדמע. התפרסם בספר אני וטלי או: ספר מארץ הלמה (1957).

למנצח על הביזנס מזמור שיר – 1935, לחן: דניאל סמבורסקי. נכתב לתיאטרון "המטאטא", תכנית ל"ח, "ביזנס" (אבירי האוויר) מאת משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי, 3.9.1935. הפזמון נדפס בתוכנייה. התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 200 – 203.

לפונדק! – 1933, לחן: לא ידוע. מתוך המחזה "בשפל" של מקסים גורקי. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933) ופעם נוספת ב-1948 (הצגת בכורה: 27.10.1948). השיר נדפס בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), וכן תרגומי מחזות ג' (1981), עמ' 67. ראו גם לפי: בשפל.

מול הישימון – 1930, הפואמה פורסמה בשלמותה ב"כתובים" 2.1.1930. נכללה בספר: באלה הימים, וכן: שירים ב' (1971), עמ' 226 – 237. המלחין ניסים נסימוב הלחין קטעים מתוך הפואמה מול הישימון. ראו גם לפי: דורות רבים-רבים; פתאום הבריק האת; סולם אל קיר נטה אפיים; אנפת בי אב הישימון; ושוב ידיים תלושינה.

מולדת חמסינית – ראו לפי: שיר המשמרת.

מחול – 1933, לחן: לא ידוע. מתוך המחזה "בשפל" של מקסים גורקי. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933) ופעם נוספת ב-1948 (הצגת בכורה: 27.10.1948). השיר נדפס בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), וכן: תרגומי מחזות ג' (1981), עמ' 66. ראו גם לפי: בשפל.

מידת הרחמים – 1973, לחן: קובי משעל. התפרסם בספר הסולמות (1973), עמ' 24.

מכרים ומכרות – 1933, לחן: לא ידוע. מתוך המחזה "בשפל" של מקסים גורקי. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933) ופעם נוספת ב-1948 (הצגת בכורה: 27.10.1948). השיר התפרסם ב"הארץ", ז' בשבט תרצ"ג (1933). נדפס בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993) וכן: תרגומי מחזות ג' (1981), עמ' 66. ראו גם לפי: בשפל.

מעשה בשני גורו – ראו לפי: למה כן ולמה לא? או: מעשה בשני גורו.

מפוחית בין השיניים – 1934, לחן: דוד זהבי (הלחין שני לחנים). התפרסם ב"דבר – מוסף לילדים", 5.10.1934, עמ' 1.

משה וישראל (וידוי בנאלי) – 1939, לחן: מרדכי זעירא, שיר מתוך תכנית ג' של תיאטרון "כל הרוחות" – "הגפיר האמיץ יחיה" (הצגת בכורה: 27.7.1939). התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 220 – 222.

נא, אל בי, פקחים – ראו לפי: עכו ארץ ישראל.

נדר – 1943, לחן: דוד זהבי, 1949. התפרסם ב"הארץ", כ"ה ביוון תש"ג, 30.4.1943, נכלל בשירי הימים, על מלאת (1947), וכן: שירים ד' (1971), עמ' 84.

נס הננס – ראו לפי: שיר מנוסת הננס.

סולם אל קיר – 1929, לחן: נסים נסימוב. קטע מתוך הפואמה: מול הישימון. חלק מהפואמה התפרסם ב"כתובים" במלאת שלושים לפרעות תרפ"ט (25.9.1929) בכותרת ישימון. הפואמה פורסמה בשלמותה ב"כתובים", 2.1.1930. הקטעים שהלחין נסימוב התפרסמו ב"שירים ובלדות", הוצאת המחלקה לחברה ותרבות של הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, תש"ד (1944) בכותרת חמישה שירים מתוך הפואמה "מול הישימון". ראו גם לפי: מול הישימון.

סופה – 1947, לחן: אלי לוריא. התפרסם בעל מלאת (1947), נכלל בשירים ד' (1971), עמ' 71.

ספר עלילות מיקי מהו – ראו לפי: עלילות מיקי מהו.

עד הלום – 1927, לחן: שייקה פייקוב; אמוץ ברונטמן, 2017. התפרסם בכתב העת "מולדת", תרפ"ז (1927), כרך ט', חוב' ב', עמ' 1. נכלל בספר בגלגל (1927) וכן: שירים ב' (1971), עמ' 58 – 59.

עומדים אנו במשמרת – (1937?), לחן: מרדכי גבירטיג. גבירטיג חיבר את הלחן לשיר היידי שחיבר "היי כליזמרים" (העי קלאזמארים, 1922). יש דמיון בין שירו של שלונסקי לבין השיר "שטיל, די נאכט איז אויסגעשטערנט" שכתב הירש גליק בגטו וילנה (1942?). גם הלחן של שני השירים דומה. לפי סברתה של ד"ר שולי מרום השיר נכתב בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (ראו: אתר "זמרשת").

עוץ לי גוץ לי – מחזה בחרוזים על פי אגדות האחים גרים. לחן: דובי זלצר. הוצג לראשונה בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). השירים: בוקר טוב; שיר העצה; שיר הבזבזנות; כמה שאני יפה; הוא ייענש; קינת הטוחן; קינת בת הטוחן (אבוי אבי); שיר הכישור והפלך; שיר המלך לבת הטוחן; שיר הכלולות; שיר ערש; שיר השליחות; חמדת זהב; שיר מנוסת הננס; לילה טוב. ראו לפי שמות השירים.

עורו אחים – מילים: מן המקורות (שלונסקי כתב את השיר על-פי פסוקים שונים מהמקרא), קיימים שני לחנים: של עמנואל עמירן (פוגצ'וב) ושל נחום ורדי.

עטוף נא אל שדי 1926, לחן: יאיר רוזנבלום, 1970. התפרסם ב"דבר", מוסף לשבתות ולמועדים, כרך א' גיליון 26, 2.4.1926 בכותרת: "שבת". נכלל בספר לאבא-אמא (1927), בגלגל (1927) וכן: שירים, ב', עמ' 56.

עיט על שדותינו ראו לפי: שיר הפרטיזנים.

עכו ארץ ישראל – [1946], לחן: עממי רוסי. שיר עממי (צ'סטושקה) בן שני בתים. כותב הבית הראשון אינו ידוע. את הבית השני כתב שלונסקי. השיר העברי נכתב למנגינת השיר העממי-רוסי Чубчик ("צ'ובצ'יק = בלורית") והוא עיבוד חופשי שלו. שלונסקי כתב בשולי השיר: "לפי הפזמון, הרי סיביר גם היא ארץ רוסיה".

על הסלע – לחן: מרדכי זעירא. קטע מתוך השיר "חצץ". ראו גם לפי: חצץ.

עלילות מיקי מהו – שירים שהולחנו מתוך הספר ספר עלילות מיקי מהו (1947), ראו: היום קיבלתי חום; שיר ילדים; הקונציון; עלילות מיקי מהו (לא ביום ולא בלילה).

עלילות מיקי מהו – לחן: נורית הירש. מתוך הספר ספר עלילות מיקי מהו (1947), קטעים מפרקים ד' וה'.

עפעפי ערב – 1973, לחנים: דב כרמל, 1974; דרור אלימלך. התפרסם בספר הסולמות (1973), עמ' 164 – 165. זה השיר האחרון שכתב שלונסקי.

פואמה עברית – 1928, לחן: ורדינה שלונסקי, 1929. ורדינה שלונסקי הלחינה את הקינה שכתב שלונסקי במות אביו. הקינה הפותחת במלים: "צר לי אלוה". את השם "פואמה עברית" נתנה כנראה ורדינה. התפרסם בתוךImmage Palestinenne הוצאת Salabert, Paris 1930.

פונדק – 1933, לחן: לא ידוע. מתוך המחזה "בשפל" של מקסים גורקי. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933) ופעם נוספת ב-1948 (הצגת בכורה: 27.10.1948). השיר נדפס בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), וכן תרגומי מחזות ג' (1981), עמ' 67. ראו גם לפי: בשפל.

פזמון לאליושקה ב"בשפל" – 1933, לחן: לא ידוע. מתוך המחזה "בשפל" של מקסים גורקי. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון "אוהל" (הצגת בכורה: 2.2.1933) ופעם נוספת ב-1948 (הצגת בכורה: 27.10.1948). השיר נדפס בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), וכן תרגומי מחזות ג' (1981), עמ' 68. ראו גם לפי: בשפל.

פזמון סיני 1935. לחן: דניאל סמבורסקי, 1935. נכתב לתיאטרון "המטאטא", תכנית ל"ח, "ביזנס" (אבירי האוויר) מאת משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי (הצגת בכורה: 3.9.1935). הפזמון נדפס בתוכנייה. התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 204 – 205.

פזמון על השלטים 1935. לחן: דניאל סמבורסקי, 1935. נכתב לתיאטרון "המטאטא", תכנית ל"ח, "ביזנס" (אבירי האוויר) מאת משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי (הצגת בכורה: 3.9.1935). הפזמון נמצא בכתב יד בארכיון שלונסקי ובארכיון יעקב טימן. התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 206 – 208.

פיט ופוט – 1939, לחן: מרטין מוסקוביץ'. חובר להצגה "במזרח אין כל חדש" שעלתה על במתו של התיאטרון הסטירי "כל הרוחות" (18.11.1939). קטעים אחדים מפזמון זה משובצים בתוך הפרק "פיט ופוט או מיק ומיקה עושים תיאטרון ובסופו נוחלים חרבון", שנדפס ב"שי משמר לילדים", תוספת ל"משמר" (29.9.1943). פרק זה נכלל בשינויים בספר הילדים עלילות מיקי מהו (1947) כחלק מעלילה רביעית, שכותרתה "פיט ופוט או איך מיקי ומיקה עורכים מחזה / מה, לא עלינו, יוצא מכל זה". הנוסח שנכתב להצגה התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 234 – 236.

פנורמה מעין חרוד משנת היווסדה – 1922, לחן: לא ידוע (הושר על פי הלחן של "מירושלים עד מטולה"). התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 35 – 45.

פרישה – 1938, לחן: ורדינה שלונסקי. התפרסם בספר שירי המפולת והפיוס (1938) וכן: שירים ג' (1971), עמ' 196.

פתאום הבריק האת – 1929, לחן: נסים נסימוב. קטע מתוך הפואמה: מול הישימון. חלק מהפואמה התפרסם ב"כתובים" במלאת שלושים לפרעות תרפ"ט (25.9.1929) בכותרת ישימון. הפואמה פורסמה בשלמותה ב"כתובים", 2.1.1930. הקטעים שהלחין נסימוב התפרסמו ב"שירים ובלדות" הוצאת המחלקה לחברה ותרבות של הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, תש"ד (1944) בכותרת חמישה שירים מתוך הפואמה "מול הישימון". ראו גם לפי: מול הישימון.

צר לי אלוה – ראו לפי: פואמה עברית.

קוממיות – ראו לפי: שיר לכת; אנו כולנו; אלה מול אלה.

קיבוץ שנחרב – 1948, לחן: יזהר ירון (פפר). התפרסם ב"שירי מאבק", הוצאת "החלוץ הצעיר", תנועת נוער חלוצית באמריקה, ניו יורק, 1948. התפרסם ב"על המשמר", א' באב תש"ח (1948). נכלל בספרו שירים ד' (1971), עמ' 152.

קינת בת הטוחן (אבוי אבי) – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 53. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

קינת הטוחן – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 51. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

קרועים אנו – [1923-1924], לפי עדותה של ורדינה שלונסקי הלחן חובר על ידי אחיה, דוב ואברהם שלונסקי או אביה טוביה, והיא כתבה את העיבוד. שני בתים ראשונים התפרסמו בשירון "החלוצים", בעריכת מ' נרקיס, תרפ"ה (1925). השיר בשלימותו התפרסם ב"כתובים", שנה ב', 22.5.1928. נכלל בספר שירים, ב', עמ' 109.

רועה צאן 1938, לחן: מרק לברי. השיר התפרסם ב"טורים" ב', גיל' ב', תרצ"ח (1938). נכלל בספר על מלאת (1947) וכן: שירים ד' (1971), עמ' 23. הלחן התפרסם בחוברת "משירי א. שלונסקי לקול ופסנתר" בעריכת נ. נסימוב, ספריה מוסיקלית מס. 52, המרכז לתרבות, תש"י (1950).

שבת (בואי כלה) – ראו לפי: עטוף נא אל-שדי.

שה וגדי – 1933, לחן: יואל ולבה. התפרסם ב"דבר – מוסף לילדים", 11.8.1933. נכלל בספר אני וטלי או: ספר מארץ הלמה (1957).

שיר הבזבזנות – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 24. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

שיר הגבורה – 1942, לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', 1942. השיר חובר להצגה "בנים לגבולם" מאת אשר ביילין שהוצגה בתיאטרון "הבימה" (הצגת בכורה: 24.12.1924). התפרסם בספרו של ביילין בנים לגבולם, קומדיה בשלוש מערכות, הוצאת אחיאסף, 1947.

שיר הדוד העצוב – ראו לפי: דוד עצוב

שיר הדרור – 1934, לחן: מרדכי זעירא.

שיר הכישור והפלך – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 64 – 65. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

שיר הכלולות – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 92. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

שיר המים – 1947, לחנים: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'; פאול רפאל שטרק; ורדינה שלונסקי. השיר חובר להצגה "בנים לגבולם" מאת אשר ביילין שהוצגה בתיאטרון "הבימה" (הצגת בכורה: 24.12.1924). בוסקוביץ' קרא לשיר "שיר לנגב". נכלל בשירים 1954 כתוספת לספר על מלאת (1947), וכן בספר שירים ד' (1971), עמ' 51.

שיר המלך לבת הטוחן – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 66. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

שיר המניפה – 1939, לחן: מרדכי זעירא, השיר נכתב לתיאטרון "כל הרוחות" לתכנית ג' – "הגפיר האמיץ יחיה" (הצגת בכורה: 27.7.1939).

שיר המעמרים – 1941, לשיר חוברו שני לחנים: עמנואל עמירן (פוגצ'וב); צבי קפלן. התפרסם בחוברת של צבי קלפן "ציל-צליל, שירי ילדים לזמרה ולנגינה, קול ופסנתר", 1941.

שיר המרי – לחן: ורדינה שלונסקי. כתב היד של השיר נמצא באוסף יהודה גבאי. לפי המידע שמסר גבאי זה שיר מקורי ששלונסקי כתב למחזה "האם" של גורקי שתורגם על ידי אביגדור המאירי לתיאטרון "אהל".

שיר המשמרת (מולדת חמסינית) – 1934, לחן: ורדינה שלונסקי. פורסם ב"תוספת ערב" של "דבר" מיום 3.6.1934, עמוד 1. נכלל בשירים ב' (1971), עמ' 209 – 210 כתוספת לספרו באלה הימים.

שיר הנגב (או: שיר לנגב) – ראו לפי: שיר המים.

שיר הספסל 1935, לחן: דניאל סמבורסקי, 1935. נכתב לתיאטרון "המטאטא", תכנית ל"ח, "ביזנס (אבירי האוויר)" מאת משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי (הצגת בכורה: 3.9.1935). הפזמון נדפס בתוכנייה. התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 209 – 210.

שיר העיטור – 1949, לשיר חוברו שני לחנים: נסים נסימוב; עמנואל עמירן (פוגצ'וב). התפרסם בחוברת "ביכורים" חוב' ב', קובץ שירים לקול יחיד ולמקהלה בעריכת נ' נסימוב וש' קפלן, תש"ט (1949).

שיר העצה – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 18 – 20. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

שיר הפרטיזנים (עיט על שדותינו) – 1944, לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. נכתב להצגה "לא אמות כי אחיה" מאת דוד ברגלסון (תרגום ובימוי: צבי פרידלנד), שהועלתה בתיאטרון "הבימה" (הצגת בכורה: 6.5.1944). התפרסם לראשונה בתכנייה להצגה. כן התפרסם בחוברת "שיר ומזמור לחייל", הוועד הארצי למען החייל היהודי, 1945 וכן: "במעלה", 18.5.1944.

 שיר השליחות – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 103. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

שיר ילדים – 1947, לחן: יהויכין סטוצ'בסקי, התפרסם בחוברת "משירי א' שלונסקי לקול ולפסנתר". השיר מתוך עלילות מיקי מהו (1947), עמ' 52.

שיר לכת – 1933, לחנים: שלום פוסטולסקי; מרדכי זעירא (הולחן בכותרת: "שמאל"). התפרסם ב"טורים" א', גיל' א', 22.6.1933 בכותרת: "קוממיות". חלקו השלישי של השיר הולחן תחת הכותרת "אנו כולנו" על ידי נחום נרדי בתור שיר ילדים. כן הולחן קטע מהשיר ע"י משה לב והתקבל כשיר ל"אחד במאי".

 שיר מנוסת הננס – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 124. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

שיר ערש – 1965, לחן: דובי זלצר. מתוך המחזה "עוץ לי גוץ לי" שהוצג בתיאטרון הקאמרי (הצגת בכורה: 15.12.1965). נדפס בספר עוץ לי גוץ לי (1966), עמ' 96. ראו גם לפי: עוץ לי גוץ לי.

שירת העיוור – 1944, לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. נכתב להצגה "לא אמות כי אחיה" מאת דוד ברגלסון (תרגום ובימוי: צבי פרידלנד), שהועלתה בתיאטרון "הבימה" (הצגת בכורה: 6.5.1944). התפרסם בחוברת "משירי א. שלונסקי לקול ופסנתר" בעריכת נ. נסימוב, ספרייה מוסיקלית מס' 53, הוצאת המרכז לתרבות תש"י (1950).

שלוש זקנות – 1933, לחנים: אבנר שטראוס; אבל ארליך; אלון מרקוס) 2015). התפרסם ב"טורים", שנה א', גיל' י"א-י"ב, כז באלול תרצ"ג, 18.9.1933. נכלל באבני בוהו וכן: בשירים ג' (1971), עמ' 179.

שלי שלך (הוא והיא ועוד אחד) – 1934, לחן: עממי חסידי. התפרסם ב"טורים" בגיליון לכבוד פורים, שנה א' גליון כ"ט-ל', י"ג באדר תרצ"ד (28.2.1934). נכלל בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 265 – 270.

שלי שלך 1935, לחן: דניאל סמבורסקי, 1935. נכתב לתיאטרון "המטאטא", תכנית ל"ח, "ביזנס" (אבירי האוויר) מאת משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי (הצגת בכורה: 3.9.1935). הפזמון נדפס בתוכנייה. התפרסם בתוך: חגית הלפרין, מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי (1997), עמ' 195 – 196.

שמאל – ראו לפי: שיר לכת.

תה ואורז יש בסיןראו לפי: לא אכפת.

תורת היחסיות – 1939, לחן: מרדכי זעירא, נכתב לתיאטרון "כל הרוחות", תכנית ג' – "הגפיר האמיץ יחיה" (הצגת בכורה: 27.7.1939). התפרסם ב"במחנה", גיל' 38 – 39, ב' בסיוון תש"י (1950).

תל אביב (פה השתרעו רק מדבר ושמים) – 1936, מילים: נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, לחן: משה וילנסקי, 1936. לפי חוקר הזמר אליהו הכהן השיר נכתב למופע משותף של יוסף גולנד ונעמי ליף. קטע מהשיר בשם "אוטובוסים נחפזים" הושר כשיר אנונימי בתנועות הנוער.

Cherchez la femme – ראו לפי: כל בני אנוש.

תרגום

אגם הבייקאל – מילים: דמיטרי פאבלוביץ' דאווידוב, לחן: עממי רוסי. על פי מאיר נוי השיר חובר להצגה "השקיעה" מאת איסק באבל (המידע מתוך אתר "זמרשת").

אופרה בגרוש – 1928. מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. שלונסקי תרגם את המחזה לראשונה בשנת 1933 עבור תיאטרון "אהל" (הצגת בכורה: 6.9.33), לאחר מכן בשינויים ב-1950 עבור תיאטרון "הבימה" (הצגת בכורה: 13.7.1950) וב-1971 עבור תיאטרון חיפה. שלונסקי הוסיף לשירים שתרגם שני שירים מקוריים. על השירים המקוריים: זאת לא תבינו לעולם; כל בני אנוש. ראו במדור: מקור.
שירים מתורגמים: בלדה על מקי סכינאי; המנון שחרית של פיצ'ם; שיר ה"לא רוצים..."; שיר כלולות למבוססים פחות; שיר התותחים; השיר על "כן" ו"לא"; שיר של מקי; בלדה על העבדות לסכסואליות; פינאלה ראשון: על אי-הוודאות בתנאי החיים של האדם; ז'ני אהובת שודדי-הים או: חלומותיה של נערת-מטבח; דל הוא האושר; הבלדה על רועה הזונות; הבלדה על החיים הטובים; דואט הקנאה; פינלה שני: בלדה על השאלה "על מה יחיה אדם"; השיר על האיוולת שבמשאלות הנפש; שיר שלמה המלך; שיר של פיצ'ם; שיר של מקי; בלדה בה מבקש מקי את סליחת הבריות.
השירים התפרסמו ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933). השירים "מזמור כלת שודדי הים" ו"הלחם קודם למוסר" התפרסמו ב"עתים", שנה א', תש"ז (1947), גיל' 34. פזמוני "אופרה בגרוש" המתורגמים, בנוסחם המאוחר מ-1971, התפרסמו בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 58 – 71. ראו לפי שמות השירים.

אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה – ראו לפי: שיר הפרטיזנים.

אל תסתכל בקנקן – ראו לפי: שיר של מקי ("לא כתב אירוסין בלשכת העיר").

אשרי החי בטוב – ראו לפי: הבלדה על החיים הטובים.

את חכי לי ואחזור – מילים: קונסטנטין סימונוב, 27.6.1941, תרגום: 1943. לחנים: רבקה גוילי (ברוידא); שלומה דרורי (דויטשר), 1943; דוד זהבי, 1943; מרדכי זעירא; אברהם מינדלין [1945]. השיר התפרסם ב"הארץ", 19.2.1943, נכלל ב"עלי טרף", משירי עמים במלחמה, ספרון בהוצאת דורון בעריכת עזריאל שוורץ (אוכמני), 1943; בשירי הימים, ילקוט משירת העולם על מלחמת העולם (בעריכת אברהם שלונסקי), הוצאת ספריית פועלים, 1945, עמ' 92 – 93, וכן: תרגומי שירה א' (1971), עמ' 222 – 223.

בכפר זנביון – ראו לפי: שיר העצה.

בלדה בה מבקש מקי את סליחת הבריות – מלים: ברטולד ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 9, בתור שני שירים נפרדים: "צוואתו של מקי סכינאי" ו"מפטיר: בעמק הבכא" וכן: בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 70. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

בלדה על העבדות לסכסואליות – מלים: ברטולד ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 62. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

בלדה על השאלה "על מה יחיה אדם" – ראו לפי: פינלה שני: בלדה על השאלה "על מה יחיה אדם".

בלדה על מקי סכינאי – ראו לפי: הבלדה על מקי סכינאי.

בלדה על רועה הזונות – ראו לפי: הבלדה על רועה הזונות.

במחפורת – מילים: אלכסיי סורקוב, 1942, לחן: קונסטנטין יקובלביץ ליסטוב, 1942, תרגום: 1944. השיר חובר עבור ההצגה "שי לחייל (המטפחת הכחולה)" מאת ולנטין קטאייב. תורגם עבור הצגה זו שעלתה בתיאטרון "המטאטא", תכנית ס"ה, אפריל 1944.

ג'ני אהובת שודדי הים – ראו לפי: ז'ני אהובת שודדי הים.

דואט הקנאה – מלים: ברטולד ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 9, בכותרת "שיר הקנאה", נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 67. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

דל הוא האושר – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך "אופרה בגרוש". התפרסם בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 64. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

האינטרנציונל – מילים: אז'ן פוטייה, 1871, לחן: פייר דה-גטייר, 1888, תרגום: 1922.

הבל הבלים – ראו לפי: השיר על האיוולת שבמשאלות הנפש.

הבלדה על החיים הטובים – מלים: ברטולד ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 9, בכותרת "פזמון: אשרי החי בטוב" נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 66. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

הבלדה על מקי סכינאימלים: ברטולד ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "שיר מזמור על מקי סכינאי", נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 58. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

הבלדה על רועה הזונות מלים: ברטולד ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "טנגו-באלאדה". נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 65. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

הלוך הלכה החבריא – מילים: אלכסנדר בלוק, לחן: איליה סרגייביץ' אטורוב. השיר הוא חלק מהפואמה "שנים עשר" של אלכסנדר בלוק (שיר שלישי) בתרגומו של שלונסקי. תרגום הפואמה פורסם לראשונה ב"כתובים" שנה ג' גיל' ל"ד, תרפ"ט, 1929. הפואמה יצאה כחוברת נפרדת בהוצאת "כתובים", תר"ץ (1930) ונכללה בילקוט שירת רוסיה בעריכת אברהם שלונסקי ולאה גולדברג (1942) וכן: תרגומי שירה א' (1971), עמ' 76.

הלחם קודם למוסר – ראו לפי: פינלה שני: בלדה על השאלה "על מה יחיה אדם".

המנון הפ. פ. או – ראו לפי: שיר הפרטיזנים היהודים.

המנון שחרית של פיצ'ם – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "תפילת שחרית" נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 59. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

הפטרה א': "קשה להיות אדם הגון" – ראו לפי: פינלה ראשון: על אי-הוודאות בתנאי החיים של האדם.

הפטרה שניה: "הלחם קודם למוסר" – ראו לפי: פינלה שני: בלדה על השאלה "על מה יחיה אדם".

השיר על האיוולת שבמשאלות הנפש – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 9, בכותרת "הבל הבלים" וכן: בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 68. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

השיר על "כן" ו"לא" – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "זה דודי מדוד..." נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 61. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

זה דודי מדוד... – ראו לפי: השיר על "כן" ו"לא".

ז'ני אהובת שודדי הים או: חלומותיה של נערת-מטבח – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, ב"עתים", שנה א', תש"ז (1947), גיל' 34 בכותרת "מזמור כלת שודדי הים" נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 64. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

חיילים – מילים: ארנסט טולר, לחן: משה ביק. חסר מידע נוסף על שיר זה.

חשבתי מחשבת – מילים: מיכאילו מיקולאיוביץ' פטרנקו, 1841, לחן: עממי אוקראיני, תרגום: 1965. השיר תורגם עבור ההצגה "השקיעה" על-פי סיפור של איסאק באבל שעלתה בתאטרון "הבימה".

טנגו-באלאדה – ראו לפי: הבלדה על רועה הזונות.

לא באתי לעולם – מילים: קונסטנטין בלמונט, לחן: יורי אדלשטיין. התפרסם בתוך שירת רוסיה (1942), עמ' 25 – 24, נכלל בתרגומי שירה א' (1971), עמ' 42.

להד"ם – 1934, מלים: י' יורין, מתוך המחזה שלו "להד"ם". לחן: לא ידוע. הוצג בתיאטרון "המטאטא".

לילה אפל – מילים: ולאדימיר איזידורוביץ' אגאטוב, 1943, לחן: ניקיטה בוגוסלובסקי, 1943.

מזל טוב של גנבים – ראו לפי: שיר כלולות למבוססים פחות.

מזמור "כלת שודד הים" – ראו לפי: ז'ני אהובת שודדי הים.

מלך אפור עיניים – מילים: אנה אחמטובה, לחנים: יורי אדלשטיין; זלטה רזדולינה. התפרסם בתוך שירת רוסיה (1942), עמ' 95 – 96, נכלל בתרגומי שירה א' (1971), עמ' 109.

ממעמקים – ראו לפי: שיר של מקי ("הקשיבו נא לקול התחנונים: פה נח מקי לא תחת תאנה").

מפטיר: בעמק הבכא – ראו לפי: בלדה בה מבקש מקי את סליחת הבריות.

מקי סכינאיראו לפי: הבלדה על מקי סכינאי.

סרנדה – מילים: לודוויג קלשטאב, לחן: פרנץ שוברט. השיר בתרגום שלונסקי נכלל בחוברת לשירה בציבור בעריכת מקס למפל. המידע: אתר "זמרשת".

עוצו עצה ותופר – ראו לפי: השיר על האיוולת שבמשאלות הנפש.

ערב על הים – ראו לפי: שלום עירי נוחמה.

פוֹנַר (שיר פרטיזני וילנה) – מילים: נוח וולקוביסקי ושמריהו (שמר'קה) קצ'רגינסקי, לחן: אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי). התפרסם בספר שירי הימים, ילקוט משירת העולם על מלחמת העולם, הקיבוץ המאוחד, תש"ו 1945, נכלל בתרגומי שירה ב' (1971), עמ' 200 – 202.

פזמון: "אשרי החי בטוב" – ראו לפי: הבלדה על החיים הטובים.

פינלה ראשון: על אי-הוודאות בתנאי החיים של האדם – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש". התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "הפטרה א': קשה להיות אדם הגון" נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 63. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

פינלה שני: בלדה על השאלה "על מה יחיה אדם" – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. השיר החותם את המערכה השנייה במחזה "אופרה בגרוש" (1928).התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 9, בכותרת "הפטרה שניה: הלחם קודם למוסר" נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 68. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

פ. נ. – ראו לפי: שיר של מקי ("הקשיבו נא לקול התחנונים: פה נח מקי לא תחת תאנה").

צוואתו של מקי סכינאי – ראו לפי: בלדה בה מבקש מקי את סליחת הבריות.

שיר בני-חיל – מילים: ניקולאי ליאופולדוביץ' בראון, 1941, לחן: אלכסיי ניקולאייביץ' סוקולוב-קאמין, 1941, תרגום: 1944. השיר המקורי הוא בן חמישה בתים ופזמון, שלונסקי תרגם את שני הבתים הראשונים ואת הפזמון להצגה "שי לחייל (המטפחת הכחולה)" מאת ולנטין קטאייב, שעלתה בתיאטרון "המטאטא", תכנית ס"ה, אפריל 1944.

שיר האסיר – מילים: לא ידוע, לחן: עממי רוסי, תרגום: 1933. לפי המידע באתר "זמרשת" השיר הוא תרגום של שני הבתים הראשונים של השיר הרוסי Солнце всходит и заходит ("שמש זורחת ושוקעת"). שיר זה, יחד עם שירים אחרים, מופיע בתוכנייה של ההצגה "בשפל" – מחזה בשלוש מערכות וסיום מאת מקסים גורקי. ההצגה הועלתה לראשונה על ידי תיאטרון אוהל בתאריך 2.2.1933. ראו גם לפי: בשפל (במדור: מקור).

שיר ה"לא רוצים..." – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "שיר מכתם: למה זה סתם?", נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 59. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

שיר הפרטיזנים היהודים – מילים: הירש גליק, 1943. גליק חיבר את השיר לפי לחן של האחים היהודים-הסובייטים דמיטרי ודניאל פוקראס. את הלחן הם חיברו בשנת 1937 לשירו של המשורר אלכסיי סורקוב. לחן נוסף לשיר כתב משה ביק. תרגום: 1945. הירש גליק חיבר את שירו זה ביידיש בגטו וילנה בשנת 1943 והוא שימש המנון לארגון המחתרת היהודית (הפרטיזנים). נכלל בשירי הימים, ילקוט משירת העולם על מלחמת העולם (בעריכת אברהם שלונסקי), הוצאת ספריית פועלים, 1945, עמ' 120 – 121 בכותרת: "המנון הפ. פ. או" [הסתדרות הפרטיזנים היהודים] נכלל תרגומי שירה ב' (1971), עמ' 203 – 204.

שיר הקנאה – ראו לפי: דואט הקנאה.

שיר התותחים – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "שירת אנשי החיל", נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 60. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

שיר כלולות למבוססים פחות – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "מזל טוב של גנבים", נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 60. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

שיר מזמור על מקי סכינאי – ראו לפי: הבלדה על מקי סכינאי.

שיר מכתם: "למה זה סתם?" – ראו לפי: שיר ה"לא רוצים...".

שיר על "כן" ו"לא" – ראו לפי: השיר על "כן" ו"לא".

שיר של מקי ("לא כתב אירוסין בלשכת העיר") – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 8, בכותרת "אל תסתכל בקנקן", נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 61. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

שיר של מקי ("הקשיבו נא לקול התחנונים: פה נח מקי לא תחת תאנה") – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם ב"טורים", שנה א' גיל' י"ג תרצ"ג (18.8.1933), עמ' 9, כשני שירים נפרדים: "ממעמקים" ו"פ.נ". נכלל בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 61. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

שיר של פיצ'ם – מילים: ברטולט ברכט, לחן: קורט וייל. מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 69. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

שיר שלמה המלך – מילים: ברטולד ברכט, לחן: קורט וייל. שיר מתוך "אופרה בגרוש" (1928). התפרסם בספר דגש קל בעריכת אריה אהרוני (1993), עמ' 69. ראו גם לפי: אופרה בגרוש.

שירת אנשי החיל – ראו לפי: שיר התותחים.

שלום עירי נוחמה – מילים: אלכסנדר דימיטרייביץ' צ'ורקין, 1941, לחן: ואסילי פאבלוביץ' סולוביוב-סדוי, 1941, תרגום: 1944. השיר חובר עבור ההצגה "שי לחייל (המטפחת הכחולה)" מאת ולנטין קטאייב. תורגם עבור הצגה זו שעלתה בתיאטרון "המטאטא", תכנית ס"ה, אפריל 1944.

תכול המטפחת – מילים: יאקוב (קובה) גאליצקי, 1941, לחן: יז'י פטרסבורסקי, 1939, תרגום: 1944. השיר חובר עבור ההצגה "שי לחייל (המטפחת הכחולה)" מאת ולנטין קטאייב. תורגם עבור הצגה זו שעלתה בתיאטרון "המטאטא", תכנית ס"ה, אפריל 1944.

תפילת שחרית – ראו לפי: המנון שחרית של פיצ'ם.