חיפוש

כתבי יד

על נערה שרצתה להגיש לו פרח "פה רך ברצון אקבל ממך!"
אבל התכוונתי בחית, ניסתה הנערה להסביר, "את החטא אני לוקח על עצמי" השיב שלונסקי.....

אנקדוטות נוספות...

צִפּוֹר הָאֶבֶן

כְּאָז
כְּאָז
בִּבְלִי הַרְפּוֹת
זֶה אַרְבָּעָה יָמִים
מִבֹּהֶן עַד קָדְקֹד.

כְּאָז
בְּזֶה מוּל זֶה:
יַרֵחַ וְחַמָּה
בִּשְׁנֵי צִדֵּי הָעֶרֶב –
הוֹ עֶרֶב עַכּוּמִי אֶל-מוּל פָּנַי.

יָרֵחַ וְחַמָּה עוֹנְקִים גַּלְגַּל הַיּוֹם
כַּעֲגִילַיִם בְּאָזְנֶיהָ.
יָרֵחַ וְחַמָּה נוֹזְמִים אַפֵּי הַיּוֹם
בְּיִחוּדֵי הָאֹפֶק הַכָּפוּל –
יָרֵחַ וְחַמָּה!
יָרֵחַ וְחַמָּה!
הוֹ זִיו-הָאִיקוֹנִין שֶׁל הָעֵירֹם הַמּוֹדִילְיָנִי
גַּלְגַּל חָשׁוּק שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים! –

אֲנִי זוֹכֵר זֹאת קַו-לְקָו
מִבֹּהֶן עַד קָדְקֹד.
הַזְּמַן רַק הֶאֱלִיהַּ מַשֶּׁהוּ
בְּקַו הָאַיָּלוּת שֶׁל צַוָּארֶיהָ

בִּתְוֵי פָּנִים מָאֳרָכוֹת
כְּשִׁיר שֶׁנִּשְׁתַּיֵּשׁ תּוֹךְ מְעוּפוֹ –
הוֹ שַׁיִשׁ הַזּוֹכֵר מַפְסֶלֶת וְנִגּוּן!

כָּל רְחוֹבוֹת עִירִי בְּהֶמְלָתָם אֵלֶיהָ
כִּשְׁאוֹן הַמַּיִם הָרַבִּים שֶׁל יוֹם אִיָּר
שֶׁל עֶרֶב עַכּוּמִי
שֶׁל אֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.

הוֹ אֶשֶׁד-נְחָלִים!
הוֹ אַכְזְרוּת הַפֶּתַע הַמַּפְגִּיעַ!
אֲנִי זוֹכֵר הַכֹּל מַמָּשׁ כְּאָז
מִבֹּהֶן עַד קָדְקֹד.

עַכְשָׁו עַד בֹּקֶר לֹא יַרְפּוּנִי
זִקּוּף מוֹלֵךְ שֶׁל שַׁיִשׁ אַיָּלִי
טַנְדּוּ גָבוּשׁ שֶׁל שְׁתֵּי אַבְנֵי-טִפִּין
בְּצֶלֶם סַהַר וְחַמָּה
מִשְּׁנֵי צִדֵּי פָּנִים מָאֳרָכוֹת –
הוֹ אִיקוֹנִין נָשִׁית שֶׁל מוֹדִילְיָנִי!

וְקוֹל קוֹרֵעַ:
חוּ-אָ-לוּ!
צִפּוֹר-הָאֶבֶן חוּ-אָ-לוּ!